אני צריכה להיות חזקה מספיק.
כדי להתמודד עם העובדה שפשוט לא טוב לי ואני לא מאושרת. ואז להיות מסוגלת באמת להודות בזה..
מה כבר כל זה שווה אם לא טוב לי?
מה שעושה את זה שונה זה הסיבה של הכאב שלי בתוך זה.. אם זאת אני שגורמת לעצמי לסבל או אם זאת באמת את שפוגעת בי.
אני לא יכולה לדעת באמת, את הרגשות שלי אני מרגישה בצורה קיצונית, ואולי אם את קצת פוגעת בי, זה גורם לי ליותר מידי כאב
יש לי יותר מידי פחדים בתוכי ופחדים שקשורים אלייך.. והפחד מזין את עצמו מהמילים שלך.
ואני באמת לא יודעת אם זאת רק אני והמציאות הרגשית הדפוקה שלי, או שזאת באמת המציאות ואני צריכה להיזהר..
השורה התחתונה זה שכואב לי. ואני נפגעת ממך ומדברים שאת עושה או אומרת.
ואני תלויה בך. ובאיזה שהוא מקום אני מאמינה שגם את בי..
אני לא באמת יודעת איך להמשיך מכאן.
זה יכול להיגמר ופשוט אני אעלם כמו תמיד כדי שזה יכאב לי כמה שפחות
זה יכול להיגמר ואני יכולה להשתגע שוב
זה יכול להמשיך והכל יהיה בסדר
זה יכול להמשיך ואנחנו נריב
ואני יכולה להתפוצץ עם עצמי.