אם הוא עדיין אוהב אותי. כי זאת לא ההרגשה לאחרונה.
ומה עובר עליו, שבכל פעם בה אני שואלת באופן נקודתי אז הוא רק עונה שאין לו כוח לכלום.
אולי פשוט אנסה לצלול לעומק עמוק יותר שוב. שירגיש שאני כן רואה אותו ושכן מבינה שכל הכעס הזה נובע מסיבות פחות שגרתיות.
אולי פשוט אשאל אותו אם הוא עדיין רוצה שהקשר הזה יימשך, כי זאת לא ההרגשה לאחרונה. וכל הנגיעות, החיבוקים, הנשיקות והסקס הם הדבר הטוב היחיד שיוצא מאיתנו. אבל כשהתקשורת היא מילולית אז הסבלנות שלו נגמרה. הייתי רוצה להיות סובלנית לכעס שלו. לאפשר. אבל זה אחר. כי זה כעס שנובע מחוסר סבלנות, מנסיון להרחיק אותי.
אולי פשוט אנסה לתת לו זמן להתגעגע, או להיפך, לחשוב. לתת לעצמי לטעום שוב את המתיקות שבלבד ולשחרר אותו ממני בתחושה שזה לא סוף העולם.
ואולי פשוט אני סתם קופצת למסקנות, שהוא כבר לא אוהב ומנסה להרחיק ולא יודע איך לחתוך אז הוא פשוט ממשיך ושצריך לתת לו חלון הזדמנויות לעזוב למרות שאני לא רוצה.
ואולי פשוט בפעם הבאה בה נתראה הכל יהיה כשורה, והכל היה בראש שלי וטוב לו איתי ולא רוצה לסיים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
לומבי