לומבי חושבת בלי פסיקים ובלי נקודות

ולא דיאלוג

ואני אומר לו שאני מרגישה לבד במערכה

ושממתי זה בכלל הפך למערכה.

שלא טוב לי ולמרות שהוא יודע את זה הוא לא עושה כלום

או לפחות לא מספיק.

שקשה לי לעשות את הצעד הזה אבל אם הגעתי לשלב בו אני עושה אותו סימן שבאמת לא טוב.

שכל הדברים הטובים שיש וגם אלו שהיו יכולים להיות כבר לא שווים את זה. 

שעדיף לזרוק את מה שבנינו בשנתיים האחרונות ולבנות משהו חדש עם מישהו אחר כי אני לא אצליח להציל את זה לבד.

אולי בקרוב זה יהיה מונולוג, אחרי עוד כמה הזדמנויות. 

כן,  זה שיר של רוני דלומי.