אני לא מעדכנת כבר בכלל..
השתחררתי לפני 5 ימים ואני בקושי יוצאת מהמיטה..
הרגל שלי גוססת מכאבים ונמאס לי כבר מהקביים. כבר 3 שבועות על קביים, 3 שבועות שאני לא מצליחה לדרוך על הרגל.
חזרתי רשמית לדיפרסיה.
חזרתי לחתוך קבוע, כל יום לפחות פעם אחת ביום.
מחשבות על להתאבד, תקווה וציפייה למוות.
מחר פגישה עם הרופאה של מרפאת מתבגרים,
מחר אחד הרופאים שמכירים אותי מדבר עם מנהלת מחלקה פסיכיאטרית באיזור שתקבל אותי אליה, זו מחלקה של אישפוז יום אז גם לא יהיה את הקטע של לא נמצאת בבית וכאלה.
לא רוצה כלום בתכלס.
רוצה רק למות.
רבה עם כל העולם על כל שטות, אבא היחיד שעדיין מבין.
מתה כבר לקבל אישור של נכות מביטוח לאומי ולבקש ועדה לסל שיקום, לצאת כבר מהבית.
לא יכולה להיות פה יותר. פאקינג רע לי פה.
רק רוצה למות.
"לטעום את הכאב בלי לפחד, אפילו להנות
לרצוח את הרגש לכבות את כל האהבות.."