"נץ פורש כנפיים הסדק נפער, הגבול כמו מיתר בשמיים בשנת אלפיים אני מיותר אין לי שום כיוון .." היהודיםאת הרגע הזה אתה לקחת ברצינות מדי הלכת בוקר אחד ומאז לא חזרת אליי.. השארת לי לב שבור.. (כן) נשמה פצועה.. השארת לי בית הרוס..
ויונה לבנה בגינה |
| 11/2007
האם כבר הגעת עד למעלה ילדה, האם כבר מצאת בעולם הבנה..?
אני הרבה פעמים מרגישה מין צורך שכזה לכתוב כאן, אבל תמיד אני מוותרת בסופו של דבר ואח"כ מתאכזבת שוויתרתי, כי הרי למה אני רושמת פה?
לא בשביל שמישהו יקרא ויגיב או משהו, אני כותבת פה בשביל להסתכל על זה אחרי כמה חודשים/שנים ולצחוק על זה או להסתכל על דברים מנקודת מבט אחרת, שונה להגיד וואי מה זה איך הייתי..
ויש המון דברים שאני רוצה לכתוב.. עליה, עליו, עליהן. אבל אין לי אומץ, אני תמיד מרגישה שיכולים "לחשוף" אותי ולגלות את הבלוג הזה, ופה אני כביכול "שופכת" את מה שאני כביכול מרגישה בלי לקבל על זה ביקורת מהאנשים שמכירים אותי אז אין לי בעיה באמת אבל עד כמה אני יכולה לחשוף, כי יכולים לגלות שזו אני, מי שמכיר אותי. ואני מרגישה בכל זאת שזה מין פספוס לא לרשום הכל כמו שהייתי רוצה.
אז הנה בערך תמצית האירועים:
החשדות שלי היו נכונים, לצערי אני צדקתי והיא הייתה איתו בזמן שאני רציתי אותו והיא ידעה, אני לא יודעת מה איתו ואם הוא אהב אותה.
אבל הוא לא היה שלי.. הוא היה שלה.
אף אחד לא האמין לי, כשסיפרתי להן הן לא האמינו.. הן חשבו שאיבדתי את השפיות.. לבסוף התברר שהיא זאת שאיבדה אותה.
ניסיתי להתגבר עליו .. להתרחק ממנו.. זה לא הלך עד שלבסוף הוצאתי אותו בערך מהראש שלי, עכשיו אני נקייה פחות או יותר :]
אני והיא כבר לא מדברות, כאב לי כלכך , וואו כמה שהיא הכאיבה לי..וכבר לא המקרה הספציפי, אלא כל השקרים שלה ואיבדתי את כל טיפת האמון שנשארה לי בה.
כמעט כולן התרחקו ממנה.. זה הרגיש ממש כמו ילדה מנודה בחרם שעושים בבצפר יסודי על ילדים והרגשתי שאני כאילו הילדה הסנובית שגוררת את כולן אחריה לנדות ילדה אחרת וזה עשה לי רגשות אשם, אבל היא הביאה את זה על עצמה אני לא עשיתי שום דבר..
תחושה של ריקנות.
התבגרות.
הבנה-עדיין לא..
כבר לא יוצא לי כלכך ללכת להופעות.. כולם התגייסו לי אין לי כלכך עם מי.
פעם ב....יוצא ללכת לאיזה הופעה וגם זה לא עושה לי מה שזה היה עושה פעם, אני פשוט עומדת לי מרחוק ומקשיבה, מסתכלת על הסביבה, על כל מי שנמצא בתוך הקהל ומשתולל, איך גם אני הייתי כזאת ולאן זה נעלם..
דחו לי את הגיוס... מדצמבר לינואר וזה הרתיח אותי. אני שונאת את הצבא המסריח הזה ואת כל ההתנהלות הזאת שלו.
חצוייה עם עצמי לגבי שירות לאומי או צבא ואני ממש לא החלטית, בסוף אני אכנע ואהיה חלשה, לא אעמוד על שלי אני אהיה איזה חיילת סוג ז שעושה כל מה שאומרים לה ואז מוציאה את התסכולים האלה לכרית בלילה..
וואו, הוצאתי די הרבה.
| |
| כינוי:
pasiflora.
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
