- "היי, מה קורה? זה 'הירושלמי'.."

- "היי.."

- "אל תיבהלי או משהו, אבל עשיתי בדיקות אחרי שהיינו יחד, מסתבר שהיה לי חיידק, לא משהו רציני, לקחתי כדורים ארבעה ימים וזהו"

- "אוקיי.. אבל נראה לי שנבדקתי אחריך זה ולא היה לי כלום.." (שקר. הייתה לי התחלה של פיטרייה וקיבלתי טיפול..)

- "אוקיי, אז רק חשבתי להגיד לך כי זה הדבר האחראי.."

- "סבבה, אני מעריכה את זה.. תודה.. "

- "קצת מביך להתקשר בשביל זה אבל הרגשתי חייב.. אז מה איתך חוץ מזה? איך היה עם הפסיכומטרי..?"

- "זה בסדר, הכל מצויין ובדיוק נרשמתי לעוד קורס, מה איתך?"

- "צבא.. שורדים.."

- " כן.. " *שתיקה*

- "אממ טוב אז שיהיה לך אחלה סופ''ש! "

- "גם לך.."

- "ביי"

- "ביי"

בכלל יש מצב שאני הדבקתי אותו ולא הוא אותי. אני שכבתי עם עוד מישהו בתקופה הזאת והוא לא שכב עם מישהי מאז האקסית שלו..

הוא היה הבולבול הכי מושלם שהכרתי.. לא הכרתי יותר מידי בולבולים בחיי. בסך הכל ראיתי חמישה ושכבתי עם שלושה.

אבל הוא היה מדהים. ארוך, עבה, לא היה מזיק קצת קיצוץ בקטע של נוחיות אבל בתכלס זה הקטע שלו..

שלם עם עצמו כמו שברא אותו האל ואין לו בעיה עם שום דבר בגוף שלו או בשל אחרים.

ואני.. אני לא הבנתי כמה זה יוצא דופן וחריג כשפגשתי בו..

מבאס שלא נשכב יותר, עוד יותר מבאס שעכשיו כשיש לי יזיז הוא אפילו לא מתקרב למימדים האלה.

הוא גם הרבה פחות דומיננטי ואני אוהבת גברים דומיננטים..

רק במיטה אבל..

בקשר אני מעדיפה אותם קצת סמרטוטים שלי.. מצד שני אני גרועה בקשרים..

בכל מקרה,

נראה לי אני אקבע בכל זאת לרופא נשים.. אני אעשה בדיקה ואני חושבת לעשות את החיסונים לסרטן צוואר הרחם..

פאקינג אלף ומשהו שקל אבל better be safe then sorry.

מצד אחד אני מרגישה שמנה ולא בא לי שהמושבניק יראה אותי ככה בשבת..

מצד שני בא לי עליו ממש..

אני עוד מתלבטת אם להודיע לו שיביא קונדומים או לראות אם הוא יחשוב על זה לבד.

אם הוא לא יביא אז זה משמיים שאני לא צריכה את היזיזות הזאת.

כי בתכלס מגיע לי יותר מזה.

אני חתיכת בחורה איכותית !

אני רוצה יותר מזה.

אני פשוט לא נראה לי יכולה...

קצת מטריד אותי שנראה לי שאולי מסתכלים עליי כשותפה לסקס בלבד.

אני חושבת שזה באשמת הציצים ואולי האופי הפלרטטני טבעי שלי..

אני לא שולטת בזה.

אין דבר כזה ששמתי עין על מישהו והוא לא יקרקר סביבי בסופו של דבר..

חתיכת טיזרית.

אני עושה את זה גם לכאלה שמראש אני מפרנדזנת, או כאלה עם חברה :/ .

כמו ה"ידיד" מהפסיכומטרי, ה"ידידים" מהעבודה..

ואז כשהם מעיזים להציע משהו-

"מה פתאום!? אתה כמו אח! לרגע לא התכוונתי למשהו מעבר.."

שמתי עין מהיום שהתחלתי לעבוד במסעדה על אחד הטבחים,

הוא כפיל של האקס שלי, הרבה יותר נאה בפנים ויש לו חיוך ממיס!

חיוך כזה של ילד טמבל,

וזה כובש כשאתה 1.90 שזוף ושרירי אבל עם חיוך של ילד..

לא העזתי להחליף איתו מילה.. הוא מצא לבד איך להתחיל לדבר איתי..

כל פעם אנחנו קצת יותר ויותר מתקרבים.

היום הוא הציע לי לבוא איתו לים.

הייתי צריכה להישאר בעבודה אבל גם ככה לא הייתי הולכת איתו.

לא כשאני נראית ככה..

מפריע לו שאני לא דתייה, הוא מתחזק כזה.. לי מפריע שאנחנו עובדים באותו מקום והוא סתום אמיתי.

השלמתי עם זה שקשר רציני לא יהיה לי כבר עד האוניברסיטה..

"את מאלה שלא יחשבו על להתחתן לפני 27 בדוק"

אם היה לי שקל על כל פעם שאמרו לי את זה..

ובכלל, אין בחורים יותר עד אוקטובר, עד אחרי הפסיכומטרי.

משהו אחד בחיים אני צריכה כבר לעשות כמו שצריך..

רק בא לי מישהו שיאהב אותי.

תמיד ככשואלים אותי על הבחור היחידי שהצליח להכניס אותי למערכת יחסים, האקס,

שואלים אותי אם אהבתי אותו..

פעם חשבתי שכן.

אחרי זה הבנתי שלא אהבתי אותו, אהבתי את זה שהוא אוהב אותי.

אני צריכה את זה שוב..

לא צריכה לאהוב, צריכה לאאהב (יש מילה כזאת?? )

רוצה לאהוב, אבל צריכה ללמוד איך.. בינתיים אני צריכה שיאהבו אותי.

יש לי קטע למטרופולין בזמן האחרון..

שיהיה סופ''ש אש.