אני רכה כל כך.

רגישה כל כך.

העור שלי עדין כל כך.

קל לסמן אותי.

ממש קל.

אני צריכה תזכורת

מי נגע בי,

ומתי,

ואיפה.

בעיקר איפה;

כי לפעמים עובר כל כך הרבה זמן

כמעט נצח

בין עונג-כאב-צורך,

צורך-כאב-עונג,

שאני כבר לא זוכרת מי,

כמה,

איך ומתי.

בבקשה תזכיר לי.

תזכיר לי,

שיהיו הוכחות;

שאדע שלא חלמתי.

הלוואי שהאצבעות שלך ישקעו בבשרי כתביעה, באהבה גדולה.

תצמיח אותי מזה, ואזכור.

בבקשה.