אני אוהבת דם.

אני אוהבת את הצבע העשיר שלו,

אני אוהבת את הנחילים שהוא מותיר אחריו,

ואני אוהבת להשתעשע עם סף הכאב של עצמי.

אבל אני הכי אוהבת כשאין לי מה להסתיר.

אין מילים יפות.

אני יכולה לרדת הכי נמוך, אתה יודע?

אני יכולה.

אני יכולה לספוג סטירות ולחייך.

ולטבוע.

וללקק.

אני יכולה להיות זונה.

אתה יודע שאני רוצה,

דיברתי איתך במילים אחרות מאלו שדיברתי בדרך כלל.

תגיר את הדם שלי על הרצפה.

מוזר? לא.

לא מוזר. לא מוזר בכלל.

אני חור קטן וחסר תועלת

שצריך להוכיח שיש לו תועלת, נכון?

ואני אבלע את הזין שלך, יום אחד.

כמה שאוכל ויותר.

אני אבלע מה שתרצה.

אני אבלע את עצמי, יום אחד.

תיכנס.