נשיקות בצוואר-

בחיי שאתה יודע.

פשוט,

איפה שעובר האוכל

והאוויר

איפה שהולם הדופק

ממש בבסיס

ועל הגרון עצמו.

קח.

אנשים צוחקים

ואומרים שאני מתוק.

אני לא.

אני נוטף צורך

תשוקה חבויה

וכאב-

כן,

בוא כבר.

שמישהו יוציא אותי מהכלוב המחשבתי

בתת מודע שלי

שמענה אותי יותר משכל בן אנוש עינה ויענה

אי פעם.

מה שנראה הגיוני- לא הגיוני עוד.
לא יודעת כלום יותר.

הוא גורם לי לפקפק ביסודות.

אנשים מדברים

ומדברים;

"את לא מבינה מה אנחנו עושים."- 

זה הווייב שלכן.
הו, לא, גבירותיי-

אתן לא מבינות מה אנחנו עושים.