נשמה אחת עבור האנושות כולה
דמיינו לעצמכם שבמקום שכל בן אדם יחזיק נפש אינדיבידואלית, לאנושות כולה יש נפש כוללת אחת. ושכל פעולה שהאנושות מבצעת יחד מובילה לנשמה הקולטיבית הזאת כמוגדרת לטובה או לרעה על ידי אל. דמיינו לעצמכם את כל האנושות כולה, הולכת לגן עדן קולקטיבי או גיהינום קולקטיבי.
אם נשמות הן אינדיבידואליות, אנחנו אחראים על גורלנו בעצמנו. אם היה דבר כזה אשר נקרא נשמה קולקטיבית (בדומה לתת-מודע היונגיאני הקולקטיבי למשל), גורלנו היה קשור קשר חד לגורל כל בני האדם ביחד, כך יהיה לנו רצון לגרום לכולם להרגיש כמה שיותר "טוב" שאפשר.
במובן מסוים, רעיונו של רוסו - הרצון הכללי קשור לזה של נשמה אנושית קולקטיבית אחת. כדי שאחד יצליח, כולם צריכים להצליח. הרצון הכללי משרת את האינטרסים הטובים ביותר של הכלל ואינו מתחנף לאינטרס מסוים של אינדיבידואלים בודדים.
אנחנו יכולים לומר כי הנשמה הקולקטיבית היא קדושה, הנשמה הציבורית של האנושות בעוד שנשמות אינדיבידואליות הן נשמות טמאות של בני אדם פרטיים. הדבר מעט דומה למערכת הנאופלטונית של החיבור היחידתי של הפסיכה הגבוהה והפסיכה התחתונה והמקוטעת. אפקט ההומו-דופלקס של דורקהיים הוא פשוט אותו קונספט במילים אחרות, בשפה חדשה כמו עקרון הרצון הכללי של רוסו. כנגד הרצון הפרטני.
כמו תמיד, אנחנו זקוקים לסיתזה של התזה והאנטיתזה. אנחנו זקוקים לנשמה שהיא לא אינדיבידואלית ולא קולקטיבית אלא שמתייחסת לשני האספקטים הללו ביחד. אנחנו זקוקים שאנשים יתחברו לרצון הכללי שישרת את כל הגזע האנושי, אבל אנחנו גם זקוקים לזירה של משחק ויצירתיות בה הרצון הפרטני נכנס ומקבל במה. אנחנו זקוקים לקדוש ולטמא. הכל אודות הנכון, האופטימלי, הבאלאנס בין שניהם.
דתות מיינסטרים (יהדות, נצרות, אסלאם) הן החיה הטמאה בתוך האלוהות הקדושה. דתות אלו הן דמוניות ואין שום טעם בהכחשת עובדה זו. כל המטרות הקדושות מזהות אויב לא קדוש ועקב זאת, פותחות דלתות של זוועה. היהדות במסע ההרג שלה בעם הפלסטיני, הג'יהאד המוסלמי, מסעות הצלב של הנוצרים, הנאצים. רק כאשר הגיון עצמו מהווה כמטרה קדושה, הסיטואציה הזאת תסתיים אחת ולתמיד.
קירקגור מחה כנד ה"ממלכה הנוצרית" הדנית. הוא התייחס אל אנשים אשר נהרו לכנסיות כאנשים אשר עושים זאת בשביל לשמור על המראה והמסכה ולא בשביל אף אמונה בוערת. הם פשוט נעו עם הזרם, ועם זאת איך שהם חיו את חייהם מראה שלא הייתה להם טיפת אמונה, כולם היו טמאים. אם באמת היית מאמין בגיהינום וגן עדן, התנהגותך תהיה שום דבר דומה לפעולות הטריוויאליות, בטוחות, נוחות ותפלות של נוצרים דנים "מכובדים". רק תסתכלו בנוצרים האמריקאים המודרניים והדבר היחיד שהם מאמינים בו וסוגדים אליו - כסף, השד ממון. אין להם עמוד שדרה דתי אמיתי בגוף.
הגהנום החם ביותר
"המקומות החמים ביותר בגהינום שמורים עבור אלו שבעתות של משבר מורלי עצום באנושות, שמרו על הנייטרליות שלהם." - דנטה אליגיירי, גהנום.
למעשה, ציטוט זה אינו מתבטא בעבודתו של דנטה, אך מבטא את הסנטימנט שלו שהאנשים הכי גרועים בעולם הם ה-איגנבי - אלו אשר נשארים נייטרליים כאשר משבר מגיע. אנשים אלו הנם כל כך מושמצים שהם נדחים על ידי גן העדן והגהנום גם יחד. ולכודים לנצח בפרוזדור של הגהנום, כאשר אפילו להכנס לשם הם לא יכולים מאחר והגהנום לא רוצה אותם, עד כדי כך הם הגרועים מכל. אפילו הגהנום רואה את עצמו טוב מדי עבור "האנשים האחרונים" הללו שתמיד מחפשים את היתרון האישי שלהם שלהם ולעולם לא מקדישים את עצמם לשום דבר יותר גדול מעצמם.
אל תשכחו, הגורל הגרוע מכל, הדרך להבטיח כי אין לך אף בית אמיתי אף פעם מאף סוג, היא לרדוף רק אחרי המטרה שלכם ולעולם לא להקדיש את עצמך עבור האחר.
האיגנבי, על ידי כך שהם לא בחרו אף צד כאשר היו בחיים הנם גרועים יותר מהחוטאים הנבזים ביותר בגהנום. הם דחויים עבור אלוהים והשטן באופן עילאי. הם נשארו באדמתו של אף אחד כדי לקונן על גורלם חסר המשמעות - לא בני אדם. הם לא עשו כלום כדי להרוויח שבחים בעודם היו בחיים והם לא עשו כלום כדי להיות מקוללים. הם עברו את החיים כעוברי אורח בלבד, מבלי לעשות כלום , כאילו ולא התקיימו בכלל - כלום למעט צללים עצובים שמחפשים תמיד יתרון עבור האינטרס האישי שלהם בלי אכפתיות מאף משבר בעולם. לא עושים אף לא מעשה, לא טוב, לא רע.
"וירג'יל מוביל את דנטה עד לשערי הגהנום, היכן שהם קוראים כתובת חרוטה מבשרת רעות הכוללת את האזהרה 'נטשו כל תקווה, אתם שנכנסים לכאן'. ברגע שהם נכנסים דנטה שומע אינספור זעקות ובכי של עינויים וסבל. וירג'יל מסביר כי הבכי הזה הוא של כל אותן הנשמות שלא התחייבו לכלום בחיים, לא לטוב ולא לרע אלא שחיו את חייהם מבלי לעשות שום בחירה מוסרית תודעתית, עקב זאת גם גן עדן וגם גהנום דחו אותם. נשמות אלו כעת שוכנות באנטה-גהנום, בתוך הגהנום, אך יחד עם זאת לא חלק ממנו, היכן שהם רודפים לנצח אחרי הבאנר הריק. יתושים, זבובים ממשיכים לנשוך אותם ללא הרף , בעוד הרימות סועדות מהפצעים והדם והדמעות שלהם. הנשמות של הלא מחויבים מצטודדות יחד עם נשמות המלאכים הנייטרליים שלא תמכו לא באלוהים ולא בשטן במלחמה בגן העדן."
http://www.sparknotes.com/poetry/inferno/section2.rhtml
מה זה "נייטרלי"? זה אחד אשר מטרתו היא אך ורק הוא עצמו, לכן הוא אף פעם לא בצד של אף אחד אחר. רוב האנשים במערב הקפיטליסטי הם איגנבי. מוסלמים למרות כל השפלות שלהם, יאמר לטובתם שהם לא האיגנבי, על כן לא פתתיים כמו הדמוקרטים הקפיטליסטיים המערביים. מוסלמים הם לא "האדם האחרון" עדיין יש להם מטרה. המטרה הכי גרועה בעולם ואסור בכלל לקרוא לזה "מטרה" מאחר והיא נובעת נטו מקידום האינרטס האישי - הוא ליברטריאניזם אנרכו-קפיטליסטי חופשי. מטרה זו קוראת לביטול החברה, קהילה, ממשלה ומדינה (כל התנאים של קדושה) ורוצה עולם שיצטמצם לשום דבר פרט לאינדיבידואלים, משפחות ושווקים - ההתגשמות של החירות השלילית והטמאות. היא לא רוצה לעשות כלום פרט מייצור אינסופי של "האדם האחרון" אלו אשר אינם מחויבים לשום מטרה. - והיא רואה בזאת כהתגשמות של הטוב הכי גבוה של האנושות - היד הנסתרת של אלוהים בכבודה ובעצמה!
למען האמת, אין דבר כזה ניטרליות. מרתין לות'ר קינג ג'וניור אמר, "הוא אשר מקבל באופן פסיבי, רשע, מעורב בזה באותה מידה כמו אותה אחד שהעביר את הרשע. מי שקיבל את הרשע מבלי להפגין כנגד זה, למען האמת משתף פעולה עם זה. " להיכשל לפעול זה לפעול. המלאכים אשר לא עזרו לאלוהים, עזרו לו - מאחר והם לא עזרו ללוציפר. הם לא תמכו במרד. אמנם אם לוציפר היה מנצח , הם היו עוזרים גם לו כי הם לא תמכו באלוהים, לא התנגדו אליו. אמנם במובנים פרקטיים, המורדים כמעט אף פעם לא מנצחים ומכאן פאסיביות היא לא נייטרליות אלא תמיכה בשתיקה לכוחות שנמצאים בשלטון, גורסי המרד.
מרד יכול להיות מנצח רק באמצעות פעולה רדיקלית, לעולם לא באמצעות פסיביות. האליטה המערבית דאגה לכך שרוב בני האדם מנותקים לחלוטין ועסוקים בלחם ושעשועים, ג'אנק פוד אינסופי, אלכוהול זול, ותוכניות בידור טלווזייוניות מפגרות. כמו שמארי אנטואנט לא בדיוק אמרה , "תנו להם לאכול מקדונלדס!" אדם עם טלוויזית אלסידי , קונסולת משחקי וידאו, אייפוד, אייפד, אייפון, לא הולך למרוד בזמן הקרוב....או אי-פעם.
ובכן, האם אתם פאסיביים או אקטיביים? מה אתם עושים לגבי החיים הללו שלכם ושל העולם? מהי המטרה שלכם? האם היא קדושה או טמאה? האם אתם משרתים רק את עצמכם או נלחמים עבור חזון עצום וחדש - של מה האנושות יכולה להיות?