היי.

אחרי יום נחמד מבחינת אוכל אבל גרוע מכל בחינה אחרת.

השתנתי. נהייתי ילדה עצובה.

אני יכולה לשים את האצבע על הנקודה שזה התחיל.

זה הכל בגללו.

לילות שלמים של בכי והמון מחשבות עצובות. ובעיקר געגוע. אני אוהבת אותו כל כך. למרות שעברה שנה וחצי. 

וזה חוזר אלי כל הזמן. אז היום המנהלת שלי שמכירה אותי כל כך טוב שאלה אותי "מה קרה מותק? למה העיניים שלך כל כך עצובות כל הזמן?"

אז מה אני יכולה להגיד לה? שמישהו שבר לי את הלב?

ולא, לא שבר בצורה מטאפורית. אלא שבר באמת. יכלתי להרגיש כאב בלב.

אז אני מנסה למצוא לעצמי מטרה בחיים. כי מאז שהוא הלך לא היה אף אחד אחר שרציתי. אז לפחות שיראה אותי פתאום רזה ואולי הוא יחשוב בלב "מה עשיתי לה?" "איך נתתי לה ללכת?"

אז אוכל לבנתיים:

כוס קפה

מעדן 0%

2 צלחות מרק כתום

תפוח

וזאת שהגיבה לי פעם קודמת- קיבלתי:)) אני באמת

לא צריכה לעשות את זה דרסטי מידי. אז בזכותך היום אני יוצאת עם חברה לארוחה במסעדה שהתכוונתי לבטל. תודה ותמשיכו לעודד ולהגיב:)

אז אהובים שלי. אני אעדכן יותר מאוחר.

בנתיים-תהנו מהחיים ואל תשכחו לחייך.

כי "אין דבר כזה הדרך אל האושר, יש רק- האושר הוא הדרך"

ואתה אהוב שלי- רק שתדע שעוד לא וויתרתי עליך. אז אם בא לך לזרוק אותה ולחזור אלי..... :P