טיול של בית הספר אמור להיות מגבש, מהנה, שובר שגרה, ובעיקר- מהנה.
טוב, אלא אם כן היה לכם ריב קטנטן עם ידידה שלכם יום לפני שקרה בגלל אי הבנה והסתדר כבר במהלך היום, אבל..
אחד מרגעי השיא של הסיור, בסופו של דבר, הוא דווקא הנסיעה אליו באוטובוס.
דווקא בכיתה שלנו, אין את הנוהג הקבוע "שהמגניבים יושבים מאחורה" השקטים בהתחלה, ובאמצע כל השאר, בעיקר כי אנחנו כיתה קטנה והאוטובוס שלנו מכיל בדרך כלל שתי כיתות, ככה שהמצב הזה לא ממש אפשרי.
אבל מה שכולם דיברו עליו בנסיעה הזאת לא היה רכילות כיתתית-שכבתית, עדכונים על סדרות, סרטים ומשחקי מחשב כמו כל כיתה י' רגילה בארץ, אלא על אירוע ספציפי שקרה לנו בנסיעה, שאני חושב שקומם את כל או לפחות מרבית יושבי האוטובוס.
זה קרה לפני שיצאנו לדרך. לאחר קריאת השמות. היו חסרים לנו שני ילדים בכיתה, ותוך כדי בירור בוואטסאפ/טלפון על בואם של הילדים (שהיה די מוטל בספק בהתחשב בהיסטוריה של אותם הילדים), הנהג יצא לדרך, הספיק לעבור כשני מטרים עד שהמורה (שידועה גם ככה בתור קשישה לא חביבה במיוחד ומהווה מושא לחיקויים ובדיחות) התנפלה עליו בצורה חייתית בעלבונות ובצעקות שנמשכו לאורך כל הסיור, עקיצות, ואף הבטחה שהנהג הזה לעולם לא יעבוד עם בית הספר יותר לעולם.
אני באמת לא מבין מה הנהג המסכן הזה, שבסך הכל עושה את העבודה שלו עשה.
למה הוא צריך לסבול את היחס המשפיל הזה ממנה? למה הוא יכול להסתכן באיבוד עבודתו בגלל שטות כזאת?
למה זה מגיע לו? כולם עושים טעויות לפעמים. אני בטוח שגם היא. ובכל זאת.
יש אנשים, שפשוט אין להם כבוד בסיסי לבני אדם. אנשים שחושבים שהם טובים יותר מאחרים.
אנשים שחושבים שלא צריך להתייחס לאנשים באופן ראוי מסיבה כלשהי.
היא כזאת.
מורה ללא כבוד.
המייל של הבלוג: [email protected]
לתגובות/הערות/הארות/וסתם אם אתם רוצים להגיד לי משהו 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: