יום השואה הוא יום קשה.
הסמלים, הסיפורים שמאחורי הניצולים, הצפירה, והדממה שבעקבותיה, כשכל עם ישראל עומד דום במשך שתי דקות ומכבד את ששת מיליוני קורבנות השואה שנרצחו רק בגלל היותם יהודים.
זה כל כך עצוב שמתוך 192 אלף ניצולי השואה שחיים כיום בישראל, כ-50 אלף מניצולי השואה חיים מתחת לקו העוני, ואחד מתוך חמישה ניצולי שואה נאלצים לוותר על מזון או תרופות בשנתיים האחרונות כי אינם יכולים להרשות זאת לעצמם.
שום מילים לא יצלחו לתאר את גודל הזוועות והאסון הזה, שעצום בכל קנה מידה.
מה שעוד כל כך עצוב, זה המצב העגום של ניצולי השואה כיום, במדינה שלנו, המדינה היהודית.
האנשים האלה, האחרונים לספר ממקור ראשון על הזוועות, מהפשע הגדול ביותר שארע נגד האנושות.
האנשים האלה, סבלו כל כך הרבה בחיים שלהם, הם שרדו את הזוועות תחת כיבוש המשטר הנאצי הצורר, את כל מלחמות ישראל, ואני חושב שמגיע להם לחיות את שנותיהם האחרונות בכבוד הראוי להם.
אתמול הממשלה אישרה תוכנית סיוע לניצולי השואה המקצה להם עוד מיליארד שקל בשנה.
אני מקווה שזה יעזור, ושיפסיקו להתעסק בנושא רק בערב יום השואה.
נזכור תמיד.
ולא נשכח.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: