זה היה סוד שהייתי צריך לשמור אפילו מהבלוג הזה.
למרות שאני יודע על זה כבר משהו כמו שבועיים, אני עדיין בשוק.
היא עוזבת.
אחרי הרבה הרבה שנים איתנו בכיתה, למען האמת, רבע מהחיים שלנו, היא עוזבת.
היו לנו עליות ומורדות ביחסים, לא תמיד היה טוב, לא תמיד הייתה אהבה.
אבל עכשיו.. אני יכול להגיד בפה מלא, היא הידידה הכי טובה שלי, ושאי פעם הייתה לי.
והיא עוזבת.
הרבה דברים קרו השנה בכיתה הזאת, הרבה דברים פירקו השנה את הכיתה הזאת.
קשה לי להאמין שרק השנה חזרנו לדבר באמת.
אבל זה הספיק לי להבין, שהיא הבנאדם הכי מקסים שהיה בכיתה הזאת בערך.
למרות שהרבה שנים חשבתי עלייה דברים רעים, למרות שהרבה שנים שנאתי אותה.
למרות שהשתנתי, נהיה חברותי יותר, פתוח יותר, יש לי הרבה יותר חברים ממה שהיו לי בתחילת השנה, בכיתה ומחוצה לה.
קשה לי, כי היא עוזבת.
תדעי שאני אתגעגע אלייך ואני לא הולך לוותר על הקשר איתך, למרות שכבר לא תהיי איתי בכיתה או בבית הספר.
ושאני מצטער שהיית צריכה לעזוב.
למרות שזאת לא אשמתי, למרות שאני כמעט ולא קשור.
אולי אחת ההחלטות הנכונות בחיים שלי היו לחזור איתך לקשר.
רק תצליחי בדרכך החדשה כי מגיע לך.
Quick, let's leave, before the lights come on,
'Cos then you don't have to see,
'Cos then you don't have to see,
What you've done...