לסבא וסבתא שלי יש שכנה,קוראים לה בטי, אישה ענייה בת 80, די בודדה, שנראה כאילו קצת מחפשת חברה.
שלשום סבא וסבתא שלי חזרו מהפלגה לסקנדינביה, והיא באה, עברה ברחוב, ראתה אותנו בגינת ביתם ואמרה ששבועיים הם לא היו בבית והיא לא הבינה לאן הם נעלמו, אז היא קפצה לשאול.
"שוב היא באה?"
"שמעתי את זה"
(אני לא בטוח אם זה היה בצחוק או ברצינות)
היא אף פעם לא מגיעה בזמן טוב, ולפעמים מצטרפת לכל מיני אירועים שאליהם באופן ברור היא אינה מוזמנת.
למען האמת, היא לפעמים מעט לא רצוייה (אבל לא נראה שהיא מבינה את זה)
אבל שלשום, הבנתי עד כמה היא מרתקת אותי.
היא עלתה לארץ מבריטניה לפני יותר מ-55 שנה, ונשבעת שלא תחזור לשם לעולם (כי כל השכונה שלה הפכה להיות שיכון למהגרים מוסלמים ומסוכן שם כיהודיה).
היא צמחונית אדוקה, כבר שנים, ונשמעת לי חכמה יותר ממה שהיא מראה כלפיי חוץ.
היא אלמנה, יש לה 6 נינים ו-16 נכדים, והיא עדיין מדברת במבטא בריטי כבד למרות כל הזמן.
אפשר לראות שהיא מבינה קצת בהיסטוריה ומתמצאת במה שקורה בחדשות בצורה טובה מאוד (במיוחד בעזה, היא צופה בסקיי ניוז כי העברית מעט קשה לה), היא מעשנת בקצב מטורף, ומשהו בה פשוט מסקרן אותי.
מידי פעם היא שואלת שאלות על הטיול בסקנדינביה, ומספרת עובדות היסטוריות על "וייקינגס" כמו שהיא קראה לזה, והכיבוש הנאצי של נורבגיה.
היא מספרת שהיא דואגת כי הבן שלה בן 55 התעקש להתנדב לצבא, ועכשיו הוא בתוך עזה.
וכאן השיחה הקצרה המשיכה לה, ואני גיליתי לי עוד פרטים חדשים אודות הקשישה המוכרת.
זאת לא הפעם הראשונה שאני רואה אותה, בהחלט לא.
אבל זאת הפעם הראשונה שאני מבין עד כמה היא מרתקת אותי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: