אני צריך להתייצב בלשכת הגיוס בעוד ימים ממש ספורים, אבל רק לחשוב על זה עושה לי רע.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני רוצה לעשות את השירות הכי משמעותי שאני יכול למען המדינה- וזו בדיוק הבעיה.
אני לא רוצה להיות יהיר או שחצן, אבל אני לומד במסלול מיוחד של תלמידים 'קצת מעבר לממוצע' כבר המון שנים, ואמנם אני ומתמטיקה לא הכי מסתדרים, אבל גם כאן הציונים שלי התייצבו, ואני בכלל לא מתלונן. כל זה טוב ויפה, אבל רק תסבירו לי למה כשאני עושה סימולציות לאותם המבחנים הפסיכוטכניים של הצבא שנועדו למיין את הנוער של ישראל על פי רמת השכלתם, אני לא מצליח להרים את הראש מעל המים?
זה פשוט מטריף אותי!
אני יודע שלמבחנים האלה יהיה חתיכת משקל בעתיד שלי בצבא, אבל.. אני פשוט לא טוב בזה.
וזה אפילו לא קשה בכלל, אבל עם כמה שזה לא הכי מסובך, זה מתנגש עם כמה חלומות שרקמתי לעצמי לצבא.
והלחץ הזה פשוט מחרפן אותי.
החדשות הטובות הן שמצאתי את הדרך הטובה ביותר (והיחידה שחוקית ) להתנתק מהלחץ הזה לפחות לכמה זמן, וקצת לנקות את הראש.אני פשוט חוזר לכושר.
בשנה שעברה עוד הייתי פעיל, אבל השנה אני פשוט בטטת כורסא.
כשאני רץ, אני פשוט לא חושב על כלום לפחות לשעה אחת, טוב כמעט, אני חושב לפעמים על איך לא לקרוס באמצע הדרך (וואו, המצב באמת לא היה טוב). אבל בשלושת הימים האחרונים רצתי במצטבר כ-16.5 ק"מ (טוב, הרוב היה הליכה מהירה, אבל תסלחו לי ), ואני מרגיש עם זה לא רע.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
) להתנתק מהלחץ הזה לפחות לכמה זמן, וקצת לנקות את הראש. אני פשוט חוזר לכושר.
), ואני מרגיש עם זה לא רע.