כשהייתי קטן, משהו כמו בן 5, הלכתי עם אבא שלי לקניות, וכנראה שמקרר הדגים בסופר התקלקל כי עד היום הצחנה רודפת אותי.
אני לא יודע למה, אבל הרבה שנים אחר כך לא הייתי מסוגל לגעת בבשר, עוף, דגים או ביצים, והפכתי כמעט לטבעוני בעל כורחי.
הרבה שנים עברו מאז, וחזרתי עם הזמן לאכול בשר (ולאהוב אותו מאוד), ולבסוף גם עוף במידה מוגבלת (הרבה שנים אחרי שהצלחתי לחזור לאכול בשר). דגים אני לא מסוגל לאכול בכלל, והאמת שגם קשה לי להסתכל עליהם (חיים באקווריום או מתים על הצלחת) כי רק מלראות אותם עוברת בי חתיכת חלחלה.
בעניין הביצים יש לי בעיות עד היום, כי ביצה קשה או כל סוג של חביתה לא עלו לי על הצלחת כבר הרבה יותר מעשור, אבל אני אוכל מאכלים שהשתמשו בביצים בהכנתם, כי לא אידיאולוגיה עומדת מאוחרי זה, אלא טראומה.
העניין הבעייתי הוא שלמרות שכן הצלחתי להתגבר על רוב הבעיות האלה, לפעמים יש לי מעין "התקפים זמניים" שכאלו, שמחזירים אותי לזה ואם אני אוכל עוף (או ממש לעיתים נדירות בשר) אני פשוט לא יכול לבלוע את זה, לא משנה מה.
ולדעתי אני ממש עכשיו בתוך זה שוב.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: