לפעמים אני חושב שהמשפט הזה נכתב בדיוק עליי.
כל החיים שלי אני רודף רק אחרי מה שאני לא יכול להשיג במקום לנסות להסתפק במה שיש לי, עד כדי כך שנפער לי חור ענק בנשמה.
וזה לא יעזוב אותי לעולם, כי כמו כולם אני בסך הכל בן אדם וזאת אולי התכונה הכי אנושית שיש.
רק שבעוד שאצל אחרים היא מכה חלש, אני נותן לה לנהל לי את החיים.
וכמו שזה נראה, היא מובילה אותי למקומות הכי נמוכים שאני יכול להגיע אליהם.
עכשיו אני כבר בטוח שצריך לעשות משהו בנידון, או שאני אתקע לבד כל החיים שלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: