יש לי הרבה מוטיבציה לעשות דברים בשבועות האחרונים. בין אם אלו פרויקטים פוליטיים, להיכנס לכושר, לקרוא ספרים שמעניינים אותי ולא רק בשביל התואר, לבשל דברים בשביל הכיף ולא רק מתוך הכרח, אין מלא במוטיבציה ורצון לעשות דברים. ועדיין יש דברים שעומדים בפני. דיברתי על זה עם המטפל שלי, ואני חשוב שדבר מרכזי שעומד בפני זה שאני לא מכיר אנשים לעשות איתם את הדברים האלו, וזה דבר מאוד משמעותי בשבילי לעשות דברים עם אנשים אחרים ולא לבד. חוויה שחוזרת על עצמה היא שאני מספר לבן-הזוג שלי שיש איזה רעיון לפרויקט או תוכנית שאני מתלהב ממנו ואני רוצה לעשות אותו, והוא מזלזל בזה, חושב שזה לא מוצלח, לא רוצה לקחת חלק בזה. כמו כדי להוכיח את זה, זה קרה גם אתמול. הצטרפתי לIWW, איגוד העובדים הבין לאומי, ששואף שכל העובדים בעולם יהיו חברים בו. עד כמה שאני יודע, אין חברים בו בישראל, ואני רוצה להביא אותו לכאן, כי אני באמת מאמין בו והוא גדל בקצב מטורף לאחרונה. בן-הזוג שלי גם זילזל בזה, וזה מאוד מתסכל אותי ומייאש אותי ומציא לי את הרוח מהמפרשים, כי כעיקרון יש לנו את אותן העמדות, ועדיין זה האופן שבו הוא מגיב.
אני כבר שנים רוצה לקרוא את הקפיטל של מרקס. וכל פעם אני מציע לבן-הזוג שלי שנקרא אותו ביחד, והוא לא מעוניין. היום הצעתי לאביב שנקרא אותו ביחד, והיא הסכימה. נפגשנו אתמול וקראנו כמה עמודים, ובאמת, זה ספר מדהים. בחמישה עמודים היו שלושה רעיונות מדהימים שמעולם לא חשבתי עליהם. היום ניפגש שוב לקרוא אותו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
