אף-אחד לא חופשי עד שכולם חופשיים, אף-אחד לא אהוב עד שכולם אהובים

אנשים רק מדברים על עצמם ולא על אחרים

כינוי:

בן: 25

Skype: תבקשו :)

תמונה

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

מיניות זורמת

ספרים! ספרים! ספרים!

הוסף מסר

7/2022

הקושי לצמוח

זרע נופל בחלל השומם,

הוא נחבט באדמה הפוריה,

השמש זורח והוא מתחמם,

זו-היא כבר לא ארץ עריה.

הגשמים ממיסים תלי רגבים,

וסוחפים נבט נטול שורשים במורד גבעות השממה,

בהגיעו לנקיקים אפלים,

נובטים זכרונות מלחמה.

היה היה נבט שהלך ונעלם,

כל שנותר הוא ברזל מנוכר.

החמה כבר מזמן לא מאירה את העולם,

נותר רק גדם בודד וקר.

נהרות הרגבים ממשיכים לזרום,

ומעבירים גדם לעוד איזה מקום,

השורשים באדמה ממשיכים לנהום,

נאחזים בגושי מתכת להיום.

העלים את העץ עוטפים,

ועליו מצלים,

השממה ריקה אך מלאה זרעים,

שעוד לא מצאו נקיקים.

העץ היה ואינו,

כל שנותר הוא ברזל שהחליף מקומו.

גזעו העירום מוקף נבטים,

וכבר אין שממה, ואין זרעים.

נכתב על ידי , 3/7/2022 22:07 בקטגוריות שירים
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

9,226

הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 18 עד 21 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנסטור מאכנו אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נסטור מאכנו ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה