אף-אחד לא חופשי עד שכולם חופשיים, אף-אחד לא אהוב עד שכולם אהובים
אנשים רק מדברים על עצמם ולא על אחרים |
| 8/2022
קניון ויקטוריאני ומשחקי מגדר
בחלומי הייתי בבניין גדול וויקטוריאני והיו שם המון אנשים. היה לי חבר שישב בצד אחד של המסדרון ואני הלכתי לדבר עם נערה בצד השני שלו. התווכחנו על מה שהוא והוא בא לומר לי שזה לא הולך לשום מקום, אבל אמרתי לו שאני רוצה להמשיך את השיחה כי אני נמשך אליה. בסוך ויתרתי. רציתי ללכת לשירותים להתאפשר ולהתלבש, אבל הם היו מחולקים לשירותי גברים ונשים ושירותי הגברים היו דוחים ומגעילים וקטנים, כמו שירותים של הקניון, ושירותי הנשים היו עצומים וויקטוריאנים ונעימים והפכו לחנות ספרים ככל שעליתי בקומות. הייתי עם חברה שדברה איתי על זה שהבטחתי לה מה שהוא על מה שנעשה, ואמרתי שאנחנו נעשה את זה, אבל קודם אני צריך להתאפר. אני לא זוכר האם בסופו של דבר התאפשרתי או לא, אבל עלינו לחנות הספרים כשאני לובש רק מגבת לחלציי וראיתי שם ספר של 300 מחזות יוונים. אבל היו שם רק את השמות של הכותבים שלהם ולא את המחזות עצמם. כשהמשכתי ללכת נפרדו דרכנו ואני הגעתי לקומה התחתית שנראתה כמו יס פלאנט. ניסיתי למצוא את דרכי בחזרה; נתקלתי בל' מהכיתה שלי בחטיבה והוא הראה לי את הדרך, למרות שחשדתי שעכשיו הוא אישה לפי המראה. כשעברתי במסדרון היה שם מי שהוא עם עגלת עץ גדולה שהפריע לעבור אז התנגדתי בעגלה שלו כדי שיפנה לי מקום וזה עצבן אותו. אמרתי שזה היה בטעות פשוט כי העגלה שלו כל כך גדולה ומעדתי וכשזה קרה נפלתי על חנות בשמים וכל הבשמים נפלו בזה אחר זה. הם היו מיניאטורים ואסור היה שהם ישברו. ניסיתי לסדר אותם מחדש אבל הם המשכיו ליפול, אז כשנפגשתי מחדש עם החברה שישבה שם ליד היא הציעה לי פשוט לערום אותם על הרצפה באיטיות ואז הם לא יוכלו ליפול מחדש.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
