הייתי בטוחה שאני לא הולכת לכתוב על זה, אבל קראתי כתבה שקשורה ולא הצלחתי להתאפק.

זאת הכתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4509275,00.html

הכתבה מדברת, למי שאין כוח לקרוא, על כך שגיוס החרדים ירד בצורה משמעותית מאז שנה שעברה, ושצה"ל מודאג מהירידה במוטיבציה של החרדים. 

הנה הענין: ברגע שחוקק חוק שוויון בנטל, ידעתי שזה יקרה. לא רק אני: כל מי שדיברתי איתו על הנושא ידע בוודאות שהחוק לא ייגרום ליותר חרדים להתגייס, אלא להפך.

למה? כי אם חרדי חושב שאסור לו לעשות משהו, הוא לא יעשה אותו וחוק לא ישנה את המצב. כי ההציבור החרדי משתנה, ומתחיל לעבוד ולהתגייס יותר, ואם יש חוק שמכריח אותם לעשות את זה הם פשוט יפסיקו, בסוג של דווקאיות.

אם חרדי חושב שהתורה אסרה עליו להתגייס, הוא ילך לכלא בשמחה ולא יתגיס. יותר מזה: חלק מהחרדים, הקיצוניים יותר, ימותו ולא ילכו לצבא. החוק של מדינת ישראל לא מזיז להם בכלל.

עכשיו, בשנים האחרונות חרדים הולכים יותר לעבוד, יותר ללמוד, ויותר להתגייס. למה? כי העולם מתקדם ואין שום דבר שהם יכולים לעשות נגד זה (למרות שהם מנסים בכל כוחם). כי הם נלחמים ביותר מדי חזיתות. החרדים התחילו להבין שהטיעון לאיסור התגייסות של ביטול תורה פשוט לא רלוונטי. השינוי הראשון בציבור החרדי נתן לחרדים להתגייס בלי לנדות אותם ואת רוב משפחתם. החרדים התגייסו, ולא רק לנח"ל החרדי או לפלוגות סגורות. אחותי דנה שירתה יחד עם חרדי במודיעין.

אם מדינת ישראל היתה מניחה לעניין הזה, בתוך כמה שנים רוב החרדים היו מתגייסים. אולי אפילו רובם המוחלט. כשהמדינה לוחצת על החרדים בנקודה מסוימת, יש להם יכולת בלתי רגילה להתאחד. חרדי, שרואה את כל המשפחה שלו ואת כל חבריו, שלא לדבר על הרב שלו, מפגינים ומתנגדים ל"גזירה הנוראה", לא ילך להתגייס! מה פתאום. הוא יצטרף להפגנות בכל כוחו. גם אם הוא חושב שנכון להתגייס. גם אם הוא חושב שזה טיפשי להתנגד לזה. כי ה שהוא חושב לא חשוב, לעומת מה שהרבנים הגדולים חושבים ואומרים.

עוד דבר לסיום. אני אישית לא רוצה צבא שמלא בחיילים שהתגייסו בכפייה. אני לא סומכת על חיילים כאלה, וממש לארוצה שהם יהיו אלה שיגנו עליי בשעת מלחמה.

עכשיו רק שתי הבהרות: אני לא מתיימרת להיות מומחית בחרדים. רוב מה שכתבתי מבוסס על ניחושים. וגם אם זה נראה אחרת, יש לי הערכה רבה כלפי החרדים, מכל מיני סיבות.