כי ברור שאני אכתוב על זה, לא?

בחודש האחרון מצאתי את עצמי לא פעם בוהה בדף הבית של ynet במשך שעות, מחכה שמשהו ישתנה. כמו שאני עומדת מול המקרר ומחפשת משהו לאכול. אני ממש ניזונתי מחדשות. 

נורא קשה לי כי כל כך הרבה דברים קורים! הייתה את החטיפה, ואז את הרצח של הנער הערבי- מוחמד אבו חדיר נראה לי. אחר כך היו התפרעויות, ואז ההסלמה, תקיפה בעזה, הפסקת אש חד צדדית ושוב רקטות.

יש כמה תגובות מעצבנות במיוחד כשקורים דברים כאלה. יש גינויים ואמירות מכעיסות של כל מני אנשים חשובים ברחבי העולם (כמו שאסד גינה את תקיפת ישראל בעזה.  חצוף) ואיזשוהי מישהי מהאו"ם שמתעלמת לחלוטין מכך שהחמאס התקיף אזרחים ישראליים, אבל מודאגת מאוד מהאזרחים הפלאשתיניים שמותקפים על ידי צה"ל. יש גם אמירות ומחוות של אנשי שמאל שתמיד מצליחים להרגיז אפילו יותר מהאו"ם. ויש גם תגובות סופר-מרירות של ימניים שמתעצבנים מתגובות העולם והשמאל.

באמת שזה יכול לשגע כל אדם נורמלי, להיקלע לתוך חברה של ימניים שלא מפסיקים לרטון ולקטר על זה שכולם שונאים אותנו. אני מתנחלת, אז אני שומעת את זה כל הזמן, וממש נמאס לי. נמאס לי לשמוע אמירות ציניות על כך שהשמאל עיוור לחלוטין, או על כך שביבי אידיוט או שכל העולם נגדנו ומה זה האנטישמיות הזאת.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני גם יכולה להתלהם ככה. אבל כשזאת התגובה הנפוצה, והיא חוזרת על עצמה במרירות גוברת והולכת, אז זה ממש מעצבן.

התגובות האלה הם גם מה שגורם לתסכול. אחותי מיכל, בת 13, נכנסת לתסכול עמוק כשהיא מבינה שהיא לא יכולה לעשות כלום כדי לשפר את המצב. אני מבינה את התסכול שלה, אבל הוא עצבן אותי ממש. מכירים את זה שמישהו לידכם מתעצבן וזה מרגיז אתכם? רציתי להרביץ לה מרוב שהיא עצבנה אותי. אם זכור לי נכון, כשאחותי הגולה יותר נסתה להרגיע אותה ואמרה שבגיל 18 היא תוכל לבחרו שירות וכך גם להשפיע, היא נכנסה להתקף זעם וצעקה שלמה אנחנו כבר לא נולדים בני 18, כי הרי רק בגיל הזה אפשר לשנות משהו. אם הייתם במקומי, לא הייתם מחטיפים לה כאפה?

עוד משהו מעצבן? האנשים האלה שכל הזמן מכניסים משמעויות נסתרות. הנה אחד שקיבלתי בווצאפ:

"מה כתוב לנו על המזוזות בבית? שדי! בגימאטריה- 314.

רקטה בגימאטריה- 314!

חברים הקב"ה שומר עלינו!!!"

אתם יודעים מה זה אומר שהגימאטריה של שדי היא כמו הגימאטריה של רקטה? אני יכולה לגלות לכם: שום דבר. 

בכל מקרה, מה שמיכל אמרה הוא די נכון. זה באמת מתסכל כשאין יכולת לשנות כלום. לכן החלטתי, עוד לפני הרבה זמן שלא משנה אם אני אבחר להתגייס או שירות לאומי, זה חייב להיות קשור לביטחון. הייתי רוצה להגן על המדינה שלי. לעשות משהו שממש ישנה את המצב.