שלום לכן! עדכון קצרצר! (פוסט שני היום)..

כולן יודעות את המצב במדינה עכשיו, כמה שננסה להכחיש את זה ולהסתיר את זה -

זה עדיין כאן ואי אפשר להתעלם מעצם הקיום של הערבים כאן.

כל מה שנותר לנו זה לקוות לטוב.

אני גרה במרכז ויש ימים שאני פשוט מתביישת בעצמי, הבנות של הדרום -

אתן כל הזמן סובלות את הטילים האלו ואת הלחץ הגדול ואתן רגילות לכך וחוות דברים קשים ואני מרגישה מרוחקת מכן, אחרת.

אני רוצה להרגיש שאני עושה משהו מועיל ועוזרת לכן - בנות יקרות שלי, לעבור את המלחמה הזו בשלום!

אם יש מישהי שרוצה לדבר איתי - הלב שלי פתוח בשבילה!

אני רוצה לעזור לכן להרגיש בטוחות ולחזק אתכן מתוקות שלי :)

אני מאמינה שלא מגיע לנו לסבול ככה ובמיוחד לא לכן, אם יש מישהי שרוצה לשפוך את הלב ולהירגע,

יכולה לדבר איתי מתי שהיא רוצה - 24/7.

אני אוהבת אתכן כל כך ורק רוצה שיהיה לכן טוב,

אתן כל כך מקסימות ואפילו שיש את המלחמה הזו אתן לא עוזבות את הבלוג ובכל זאת ממשיכות לכתוב.

זה לא מובן מאליו, אני מאוד מעריכה כל אחת מכן.

אני מרגישה שאנחנו צריכות להיות מאוחדות ולא לתת לזה לשבור אותנו.

יש לי חברה שגרה בדרום והיא קמה בבהלה כל לילה בהתקפים ובצרחות בגלל הטראומה שהיא עברה מהטילים.

היא גרה ממש קרוב למקומות המסוכנים וכל יום היא מתקשרת אליי באחת בלילה,מרוב שהיא לא יודעת מה לעשות.

אני לא יכולה להגיד לכן, אל תדאגו - אני מבינה אתכן אבל לא -

אני לא מבינה ואני מרגישה כל כך רעה שאתן ככה צריכות לחיות עם כל הדבר הזה.

אתן כל כך מיוחדות ויש לכן אישיות מקסימה, כל אחת ואחת מכן ואני מאמינה שאתן חזקות מספיק כדי לעבור את זה בשלום.

יכול להיות שאני מגזימה קצת באיך שאני מביעה את עצמי ואת היחס שלי למלחמה אבל ככה אני רואה את זה.

אני מצטערת שאני לא שם איתכן וכאן פה, מדברת איתכן מול המחשב.

אתן חשובות לי יותר מכל דבר אחר.

אני מתפללת לבורא עולם שהמלחמה הזאת כבר תסתיים ונוכל לקום בבוקר ולהרגיש שהכל טוב.

כשאני רואה חדשות אני פשוט מתפרקת.

יש לי לחץ קל בימים האלו,מהאוניברסיטה ומהמטלות שלי שאני חייבת להגיש ומהמפגשים שאני חייבת להגיע אליהם,

אבל אני מרגישה שזה לא אותו דבר.

כל הזמן שאני בבית, אני פשוט מנותקת מהעולם, אני רק חושבת מה קורה עם כולם והאם הכל בסדר וכולם מרגישים בנוח.

ביום שפגעו כמה טילים במרכז, אני הזמנתי את כל משפחתי המורחבת

(7 אנשים - סבא,סבתא,אמא,אבא ושתי אחיותיי המקסימות) לישון איתי בממד של הדירה שלנו.

הרגשתי שאם כל המשפחה שלי לא בממד אני לא ארדם.

(הרגע היתה הזעקה - עזבתי לרגע את הכתיבה... אמא'לה .. ).

אני מאחלת לכן המון בהצלחה - ליבי אתכן יקרות שלי !!! 3>3> :)

תיהיו חזקות, שרונה 3>