אני מרגישה ממש אגואיטסטית, אני נכנסת המון לבלוג אבל איכשהו מוצאת רצון לכתוב רק כשאני עצובה וכשקשה לי.
מקווה שהבלוג לא עד כדי כך מדכא.
ממש נמאס לי מאנשים, איבדתי את החברה הכי טובה שלי ואת הידיד הכי טוב שלי.
ומרוב שרע לי, וכואב לי - אני לא מרגישה כלום. פשוט כלום.
כנראה הנפש שלי בטראומה או וואטאבר, אבל אני לא מרגישה לא כאב, לא עצב, לא שמחה, אני מרגישה כלום.
זה מוזר להרגיש כלום, הנפש שלי מרגישה שאני לא יכולה להרגיש עוד.
אני כולי לבד
כולי בתוך עצמי
עוצרת את עצמי מלא לחתוך
מלא ללכת לשכב על הפסי רכבת ולהגיד יפה שלום
והנה הדמעות באות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
realizes