בס"ד                                                                                                                

משהו שבא לי לשתף...

אז כרגע הפוסט השני נכתב לו.. ובין לבין ,יש לי צורך לשתף אתכם בדברים שעוברים עליי..

אז כמו שהבנתם שנה הבאה אני עוברת לתיכון..

הכיתה שלי התפרקה באופן חד משמעי,

אף אחד לא סובל אף אחד, הבנים והבנות במאבקי כוחות ועקרונות מטופשים ואנחנו בכלל לא נפגשים..

כולם מצאו חברים חדשים ודברים לעשות..

החברות הטובות שלי שולחות לי סימנים של, תני אוויר...

אני מרגישה שאני חונקת אותן ומדברת איתן מלא , ואני גם מבינה שיש להן פשוט עיסוקים יותר טובים, ואנשים אחרים להקדיש להם תשומת לב..

אבל זה מדכא..

כל שיחת טלפון למישהי היא עסוקה בעיניינה ו"תתקשר אליי אחר כך"

הן לא מתקשרות.

אני וחבר שלי נפרדנו לא מזמן , וזה נגמר רע... וכמובן שהיה מישהו שסיכסך .. אז אני לא מדברת עם שניהם..

אז כן אין לי כל כך עם מי להיות ולמי לפרוק את הדיכאון הזה...

אני רוב היום בבית, מקבלת כאבי ראש מרוב שאני מגלגלת שוב ושוב את הדף בית באינטסגרם..

מידי פעם אני נפגשת עם ילדים מבתי ספר אחרים, הם ממש נחמדים.. אבל גם אליהם אני מרגישה לא הכי קשורה, כי הם באים מאותה כיתה אחרי שהם העבירו המון חוויות יחד וקשה לי להשתלב שם...

אני כל הזמן מנסה לקבוע דברים עם הילדים הישנים מהכיתה וזה פשוט לא הולך..

מרגישה קצת לא רצויה..: _ ופשוט... לבד

טוב אז אני אלך להמשיך לכתוב את הפוסט השני,  עשה קצת הקלה לפרוק..