Super Girl
ומה שלומך היום? |
| 8/2014
מתחם הנוער
אחרי שעברתי בדילוגים של 2 מדרגות בכל פעם את המדרגות הצהובות, התחלתי לרוץ. נזכרתי בעייפות או בעצלנות או חוסר הכושר שתקפו אותי היום במכון. לא היה לי כוח ברגליים. לא הייתה לי סיבה מוצדקת לספרינט הזה. עדיין רצתי.
''השארת דלת פתוחה?'' שאלתי
''חיכיתי לך''
נכנסתי וסובבתי את המפתח בדלת
''איפה היית בכלל?''
''במתחם הנוער.. הייתה הופעה''
''תנעלי גם למעלה'' אבא שלי אמר. הוא כיבה את הטלוויזיה והלך לחדר השינה שלו. אני הלכתי לכיוון המטבח, נחנקת תוך כדי שאני מעמידה פנים שלא רצתי, שאני לא מתנשפת. ככה זה שאת משקרת לו, ככה זה שהיית בחצי השני של העיר. מילאתי לעצמי כוס מים והלכתי לחדר. הדלקתי את המאוורר הפושטי שלי וקרסתי על המיטה. חשבתי על לשים שיר עצוב אבל לא היה לי אחד. חשבתי לבכות ולשחרר קצת אבל לא היה לי על מה לבכות. למה בני האדם הפכו את שברון הלב למושג כל כך נוראי? נורמטיבי לחלוטין שתתאהבו במישהו. מישהו שתחומי העניין שלו דומים לשלכם, שהדעות שלו מחושבות ונכונות, שרצוניו, רגשותיו ורגישיותו נכונים לגביכם. אבל יותר נורמטיבי מזה שהבן אדם לא ירגיש אליכם אותו הדבר. מה הביג דיל? מישהו הבטיח לכם אביר על סוס לבן? הפתעה! זה בולשיט של ברכות ימי הולדת. אין אביר ובקצב הזה גם סוסים לא יישאר. מצטערים. הקטע זה שהחיים שלי פתאום נראים כל כך ריקניים בלעדייך. אם יקרה לך משהו אין לי טעם לחיים.. אין לי טעם למחר. התאהבתי בכל מילה שיצאה לך מהפה. האשליה שיכול להיות לזה סיכוי נמשכה יותר מידי זמן. אני רוצה שנשב על דשא רטוב ונסניף את החורף. אני רוצה שנשכב במיטה ונראה משחקי הכס. אני רוצה שנבשל ביחד ונצא ביחד ונחזור ביחד ונגור ביחד. בוא ושים כבר את כל תכולת הכיסים שלך על השולחן. זה כל כך קשה? ומה הקטע שלך בכלל לבוא ל25 דקות וללכת? כבר לא הזיז לי שכל הערב היית עם הבלונדינית המתולתלת היפה הזאת (ממש הזונה והבז). היית צריך להישאר. להישאר איתי. הייתי צריכה ללכת עם הידידים המקסימים שלי צמוד צמוד אלייך, שתראה טוב טוב איך אני ממשיכה הלאה. אולי גם היית צריך לחזור איתי הביתה, לראות טוב טוב איך אני תקועה באותו מקום
חשבת שהתאהבות חד צדדית זה קוביית קרח שנמסה על הלב? חכי ותראי מה זה קור אמיתי. נביא גם את כל אנטרטיקה עבורך
| |
| כינוי:
Eleanorigby_
מין: נקבה
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
