כיתה ז'-י'- האהבה הראשונה (כדי שיהיה לי יותר קל לכתוב ולכם להבין נקרא לו שי- שם בדוי)
הכרתי קבוצה של אנשים מעיר קרובה לפה היינו נפגשים הרבה ומדי פעם שי היה מצטרף.. הוא היה חבר שם של כולם ותמיד בנינו לא היה הכי הרבה קשר.. עד שפעם אחת נפגשנו כולם ולבסוף כשכולם הלכו נשארנו אני והוא.. רק שנינו-לבד. התחברנו ממש ונהיינו חברים ממש טובים.. כל פעם שהיינו נפגשים כולם היינו מוצאים בסופו של דבר את עצמנו מדברים אחד עם השני .. אף פעם לא התנשקנו וכמעט שנה שלמה היינו בקשר ממש טוב .. לא היינו מדברים יותר חוץ ממה שהיינו נפגשים, אבל כשהיינו נפגשים היינו מדברים על הכל.. בחיים לא חשבתי עליו בקטע של בן זוג ואהבה ובחיים לא קרה בנינו גם שום דבר..
באמצע כיתה ח' לכל החברות שלי היה חבר ורק לי לא.. לא היה לי מישהו לדבר עליוו... הלכתי לחברה הכי טובה שלי באוה תקופה ואמרתי לה שממש בא לי מישהו.. התחלנו לדבר על בנים שאני מכירה וז השם שלו עלה.. היא התחילה לדבר עליו ואמרה לי כמה שאנחנו מתאימים ואם נהיה ביחד נהיה זוג ממש יפה ומוצלח..
היא עשתה לי חשק להיות איתו, לחשוב עליו כל היום, לחכות להודעות ממנו ..
פעם אחת הוא התקשר אליי ואז נפגשנו.. אצל חבר שלו שאני מכירה .. היו שם הרבה אנשים.. אבל כל הזמן הזה אני והוא היינו לבד.. יושבים במרפסת. התקרבנו אחד לשני והתנשקנו.. אני יזמתי את הנשיקה ואני הייתי מאושרת עד השמיים.. באותו יום כשחזרתי הביתה לא דיברנו.. חיכיתי להודעה ממנו למשהו ממנו אבל לא קיבלתי כלום.. הבנתי שכנראה הוא רצה אותי רק כ"סטוץ" והתחלתי להתרחק.. אבל הוא תמיד היה במחשבות שלי. כל התקופה הזאת החבורה שהיינו התפקרה מאוד. כבר לא היינו נפגשים ביחד ולא כלום.. ואז יום אחד החלטתי לכתוב לכולם שצריך להיפגש ואירגנתי פגישה .. כמובן שעם שי לא דיברתי אבל קיוותי כל כך שהוא יבוא..
נפגשנו בקניון קרוב לכולם אכלנו ביחד ובאמת היה כל כך כיף להיות שוב עם כולם ביחד.. אבל כל הזמן חשבתי איפה הוא, למה הוא לא מגיע, למה אף אחד לא אמ לו כלום על זה שאנחנו נפגשים.. ואז הבנתי שהוא באימון (הוא היה שחקן כדורגל) כשקמנו מהמסעה הלכנו לשבת כולם בפארק הקרוב.. אמרתי לעצמי שאני חייבת לכתוב לו הודעה אבל עצרתי את עצמי.. אחרי חצי שעה שישבנו כולם הוא כתב לי- "למה לא אמרת לי שאת באיזור .. הייתי שמח לראות אותך" כתבתי לו שחשבתי שהוא באימון ואם הוא רוצה הוא מוזמן לקפוץ.. השיחה המשיכה בזה שאין לו כוח לבוא ובשיכנועים שלי שיבוא ויהיה כיף.. בסוף הוא לא בא.. אז החלטתי ללכת לתחנה לחכות לאוטובוס הביתה... ברגע שאני עולה לאוטובוס קיבלתי הודעה ממנו- איפה את? אני בדרך אלייך.. התחלתי לבכות ואמרתי לו שאני כבר בדרך הביתה..
השיחה המשיכה והמשיכה ואז קבענו לצאת ביחד ביום שישי.. זה היה חורף.. והיה גשם מטורף בחוץ.. אז הוא אמר לי שנלך לשבת אצל בת דודה שלו בבית ומשם נלך לאכול משהו יותר מאוחר.. זרמתי.. כשהיינו אצל בת דודה שלו מאוד נהנתי.. הוא הכיר אותה לה והציג אותי כחברה שלו. הייתי נבוכה מאוד.. לבסוף אחרי כמה זמן ישבנו במרפסת ופתחנו נרגילה.. כשהפחם נגמר וכבר נהיה קר בחוץ אמרתי לו אולי נזוז.. ובחרנו ללכת לאכול במקס ברנר.. כשהיינו במעלית התנשקנו והרגשתי טוב עם זה.. כשהיינו במסעדה הוא שילם עלי ואמר לי שאני לא יעיז להוציא את הארנק אפילו.. היה מושלם הוא החזיר אותי הביתה.. ולפני שירדתי מהאוטו התחלנו להתנשק.. הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ושהיה לו כיף והלכתיי.
כשהגעתי הביתה כתבתי לו הודעה שיסע בזהירות ויכתוב לי כיגיע הביתה. הוא כתב כשהגיע. אמרתי לו תודה על ערב נפלא נהנתי מאוד אוהבת אותך. הוא לא ענה .. בבוקר כתבתי לו בוקר טוב והמשכנו לדבר.. אף אחד מאיתנו לא הזכיר את מה שקורה בנינו מעבר לידידות.. לא דיברנו על זה ..
החבורה שהיינו בהתחלה חזרה להיפגש על בסיס קבוע בימי שישי.. לרוב זה היה אצלהם כי הרוב משם אבל פעמים הם היו באים לפה.. כבר נמאס היה לנו לצאת למקומות והישיבות היו עוברות לבתים.. פעם אחת אצלי וכל השאר אצלם.. ואז הבית של שי היה הבית שבו היינו תמיד. כל שישי כולם ידעו אצל שי ב10. היינו מתנהגים כזוג ליד כולם והיינו נראים ככה. לא דיברנו אף פם על מה באמת קורה בנינו אבל זרמתי עם הכל..
יום שישי אחד היה לי בית ריק וכל החבורה באו אלי. קבענו אצלי ב10 כולם באו ב10 חוץ ממנו.. הרגשתי מוזר ולא הבנתי למה הוא לא בא.. כל אחד שבא אמר לי שי לא בא היום את יודעת את זה.. ניסיתי להנות עם כולם.. אבל לא נהנתי בכלל.. אחרי שעתיים הוא התקשר ואמר שהוא בדלת שמחתי נורא ורצתי להיות איתו.. באותו יום הגדרנו את עצמנו כזוג... הייתי מאושרת כל הזמן הזה השתלם ואנחנו סוף סוף ביחד!!!!!
היה לנו קשר מדהים היינו יוצאים מלא ביחד עם זוג חברים שהיה לנו.. יום אחד אחרי שבועיים שהיינו ביחד קבענו להיפגש אחרי שלא ראינו אחד את השני זמן ארוך.. קבענו שאני אבוא אליו ב6 .. דיברנו כל היום.. ולקראת 4 קיבלתי ממנו שיחת טלפון.. הוא אמר לי לא לבוא היום כי הם הולכים לחגוג לחבר יום הולדת.. אמרתי לא נורא ושיהנה.. הוא אמר שהוא צריך גם לחשוב על הקשר שלנו ושהוא רוצה לקחת שבוע הפסקה.. הסכמתי..
ל השבוע לא דיברנו ואכלתי לעצמי את הראשון.. הבנתי שהוא פשוט רוצה שנגמור את הקשר הזה יותר יפה.. הייתי עצובה ובדיכאון לא אכלתי שבוע.. ביום שישי התקשרתי אליו ושאלתי אותו אם הוא יכול לבוא אלי.. הוא בא.. ישבנו באוטו ודיברנו על כל מה שהיה.. הוא אמר שהוא לא הרגיש שלם בכלל להיכנס לקשר הזה אבל זה מה שקרה והוא זרם.. הוא לא רצה למשוך את זה יותר מדי והחליט שכדי שנגמור את הקשר הזה..
חזרתי הביתה.. בכיתי ימים ולילות.. לא הייתי יוצאת הבית לא לבית ספר ולא לשום מקום אחר.. הוא לא ידע כלום עליי ואני רק חיפשתי כל מידע אפשרי עליו.. לאט לאט הבנתי שזה היה צריך להגמר והפנמתי את זה עם עצמי..
אחרי חודשיים הוא הזמין את כולם שוב אליו.. אבל כבר לא רציתי ללכת כי אם הייתי רואה אותו הייתי בוכה שוב..
המשכתי עם החיים אבל כל פעם שקורה משהו אני חושבת מה הוא היה עושה אם היינו ביחד עכשיו.. ומה היה קורה..
מתגעגעת אליוו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
