עוברת על פרופילים באתר הדייטים, ושם שום דבר לא משתנה.
אותם אנשים, עם אותם הפרצופים, עם אותם הסיפורים שרובם מסתיימים באותה הדרך.
מבינה שמשם הסיכויים למצוא מישהו, לזוגיות הם אפסיים.
מחליטה לעלות קצת בגיל, ולראות מה צפון שם תחילה מגדילה את הטווח עד 52 ומבלי משים, מוסיפה עוד ועוד שנים.
עושה חיפוש מהיר, ומגלה שם עולם חדש, את עולם המקשישים.
שתבינו אני מעולם לא יצאתי עם גבר שמבוגר ממני ביותר מ5 שנים.
ופתאום, מסתכלת על גברים שמבוגרים ממני בכ10 עד 20 שנים מבלי לחשוב פעמיים.
עוברת ועוברת , ואז נתקלת באיש שעונה על כל הקריטריונים שלי,רק בעיה אחת קטנטנה, הוא מבוגר ממני בדיוק ב20 שנה.
על אף זאת, החלטתי לפנות אליו ולעשות מעשה, שלחתי הודעה.
לא עוברים מספר רגעים, ומקבלת תגובה : כנראה שהתבלבלת....את ישירה וזה נחמד...,
עונה להודעה: שהפניה היתה מכוונת. ..ומוסיפה את מס' הטלפון שלי
עוברות מס' דקות והוא שולח הודעה, אם הוא יכול להתקשר, ושזה זה וזה הקשיש :)
עונה לו שאני פנויה לשיחה, והוא מתקשר.
ובינתיים חולפת בי מחשבה, למה אפשר לצפות משיחה עם איש מקשיש?
עונה לי איש, ולהפתעתו וכך גם להפתעתי, מתקיימת שיחה של שעתיים, על כל נושא שבעולם.
שיחה קולחת, מעניינת, עוברת מנושאים לנושאים, ואט אט חודרת ההבנה כי לקשיש יש סיכוי גדול יותר עמי, מאשר לכל הצעירים יחדיו.
קובעים פגישה, ליומיים לאחר מכן, כיוון שאין שום לחץ ואין שום מגננה קובעים לבראנץ'.
נפגשים, יושבים שעתיים מדסקסים על דא ועל הא, היה ממש נחמד.
אז אי אפשר לומר שהתעלפתי, מצד שני אני לא שוללת.
אולי 61 זה קצת מבוגר מדי, אך ההכרה בכך שמתאים לי יותר גבר מבוגר מאשר מישהו בגילי.
מורידה באלגנט את המשפט שמתייחס למקשישים מהסטטוס שלי באתר הדייטים.
ובינתיים, ממתינה לדברים חדשים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
