לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

התוהה


על החיים ובכלל , תובנות הפנמות וכל מה שביניהם.

כינוי:  תהיות

בת: 52

Google:  התוהה

תמונה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2015    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2015

שבת של הרהורים


הגיעה שבת, אחי ואשתו לקחו את ילדי אליהם לשבת.

ואני מעוכה.. פתאום אחרי כזה שבוע עמוס באמוציות יש לי זמן לעצמי. 

פתאום עולות בי מחשבות על ה"חמוד" , מרגישה את הלבד עכשיו משהלך ללא שוב. 

כואבת את הלבד שלי שוב, ועדין חשה בלבי הסדוק. 

חושבת על כך שהשבת הזו היתה יכולה להיות ההזדמנות שלנו לבלות שבת משותפת יחדיו, ומתבאסת. 

על אף שסגרתי את כל ערוצי התקשורת אליו, מחקתי את כל הודעות הווטסאפ שהתקיימו בינינו, ואף חסמתי אותו, מחקתי אותו מאנשי הקשר שלי, וגם שם לפני שמחקתי דאגתי לחסום. 

השבוע בין כל הדרמות החלפתי גם מס' נייד, כיוון שהפרוד שלי שמונע מנקמנות גרידה, סירב לבצע העברת בעלות על הקווים שלי ושל בתי. 

כך שה"חמוד" גם אם נורא רוצה, לא יכול ליצור עמי קשר, והגדלתי לעשות באתר דרכו נפגשנו חסמתי אותו מלראות אותי... 

בקיצר עשיתי סגירה הרמטית, ועדיין משהו אצלי לא סגור, עדיין חשה החמצה. 

וכך אתמול בלילה מצאתי את עצמי יושבת, ומחכה שפתאום יבוא, קיוותי לכך בכל לבי.

הידיעה שאנו שנינו רואים אנשים כפי שהם "עירומים"  ממסכות, מדהימה בעיני. 

ויותר מכך, שאפשרתי לזה להתקיים, ואילו הוא ברגע שהבין שגם אני רואה אותו כך נבהל וברח. 

על פניו עושה רושם שאין לי סיבה אמתית להתגעגע, שזה הזוי בפני עצמו אני לא אוהבת פחדנים, ובטח ובטח גברים שלא סגורים על עצמם.

ומצד שני, אני ידעת שהיה שם חיבור מיוחד, של פתיחות, תקשורת, הבנה מבלי לדבר, וכן גם אהבה, עם כל ההתנגדות שלו, אני ראיתי זאת בעיניו וחשתי כך במבטו ובדרך שבה נגע בי. 

ולכן סגרתי את העניינים כפי שסגרתי, כיוון שידעתי שבאם אשאיר ולו בדיל קטן של תקווה ואפשרות לתקשורת נמשיך להתבחבש בתוך זה . 

והנה חזרתי לאתרים השונים ויש לי הערב דייט עם מישהו אחר, ועדיין זה לא מרגש אותי, ולא משמח אותי, סתם הולכת כי צריך להמשיך הלאה . 

ואף פעם אי אפשר לדעת מה יהיה ומי הבנאדם, אז החלטתי שאני הולכת מתוך סקרנות גרידה. 

בינתיים עשיתי צעד אופרטיבי נוסף, והפסקתי לעשן. 
לא עישנתי במשך עשור וחצי, ובחודשים האחרונים חזרתי, פרט לתקופות בהן לא היה לי כסף לאוכל. 

כי עם כל הכבוד, אוכל לילדים בא קודם.... 

מעולם לא היתה לי בעיה להפסיק לעשן, זה רק עניין של החלטה, מהרגע בו אני מחליטה אינני מעשנת וזהו. 

אז עישנתי סיגריה אחרונה אתמול בלילה, ומאז כלום. 

ובינתיים מבלה עם כלבתי המתוקה, ואיך שהוא מוצאת את עצמי שוב מטיילת עם המחשבות לעבר ה"חמוד" 
ומקווה, ש"החמוד" יתעשת על עצמו, ויבוא להציע לי זוגיות, חברות ואהבת אמת. 

מי אמר חיה בסרט ולא קיבל ! 
נכתב על ידי תהיות , 25/7/2015 12:25  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט




הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתהיות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תהיות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)