ילד מיוחד בטוח יש לי.

לא ברור מה ההגדרה המדוייקת של זה, אבל הוא בטוח מיוחד :-)

בשבת האחרונה היינו בקרקס החקלאי במושב היוגב.

בקרקס החקלאי יש ערוגות ירק. והם מציעים קטיף עצמי.

אנחנו הלכנו בעיקר על ירקות השורש.

גזר לבן, גזר סגול, צנון, סלק.

ראיתם פעם ילד בן שלוש שמוציא את הסלק מהאדמה, וכמו שהוא, נוגס בו, כאילו היה תפוח?

הייתי צריכה לשכנע אותו שכדאי קודם לשטוף את הסלק ואת הגזרים לפני שאנחנו אוכלים אותם.

לאחר ויכוח עיקש הוא השתכנע. שטפנו את הירקות והוא הסתער עליהם מיד לאחר השטיפה.

ראשית הוא אחז בסלק, שלם, ונגס בו כמו תפוח. חשבתי שזה רק משחק כזה, והוא רק בודק, ותוך ביס שניים, זה יעבור לו.

אך לא, הוא סיים את הסלק. וביקש סלק נוסף :-)

אחר כך עבר לגזרים הסגולים. אין לי מושג כמה גזרים סגולים הוא אכל. עם החוטים הלבנים, עם עלים, בלי עלים. זה לא ממש שינה לו.

הוא פשוט התנהל כל הזמן איתנו ואחרינו, עם גזר סגול ביד, ובפה :-)

בחצות היום היתה הופעה בקרקס.

זוג לוליינים עשו מופע מקסים. ולביצוע כל תרגיל הם הזמינו ילדים או אנשים מהקהל.

הפעוט שלי ישב ולא הפסיק להצביע. ובכל פעם שלא נבחר, הסתכל אלי ואמר "אוי! אוי! לא אני... אוי!"

עודדתי אותו להמשיך להצביע, והסברתי לו שרק אם ימשיך להצביע יוכל להבחר לעלות לבמה.

לביצוע התרגיל האחרון הם בוחרים המון ילדים, כנראה כל ילד שמצביע, על מנת לוודא שכל ילד שרוצה לעלות לבמה יעלה.

וכמובן שגם הפעוט שלי נבחר לעלות לבמה. לאחר שבמשך כל המופע אני מנסה לעודד את אחיו הבכור להצביע, ללא הצלחה, כעת בלהט שלו הצליח להדביק גם את אחיו הבכור, שעלה ביחד איתו לבמה.

שניהם עמדו על הבמה גאים. ואני עמדתי בקהל והסתכלתי על שניהם גאה.

ללא ספק, ילד מיוחד :-)