אחרי שבועיים מאז שסיימתי את "The Silmarilion" (מאת J.R.R Tolkien) סיימתי את הספר הראשון בסרדה של "Harry Potter" מאת J.K Rowling.
התחלתי לקרוא את הספר הזה באותו יום שבת לפני שבועיים כשסיימתי עם טולקין,ואחרי שנה ו3 חודשים שבהם אני שקוע בתוך טולקין אני מאןד התרגלתי אליו ואהרי פוטר היה כ"כ קליל שלא ידעתי איך לעכל את זה.השפה הפשוטה,האווירה הקלילה וההומור כ"כ שונים ממה שהתרגלתי אליו שהייתי צריך להתחיל לקרוא מחדש את העמודים הראשונים בספר בשביל להתרגל.
אחד הדברים שאהבתי בספר זה את העניין של הבתים (לא שבסרטים לא עשו את זה כמו שצריך) ושבאמת יש ביניהם תחרותיות ושכולם לועגים להפלפאף (Hufflepuff) ושלא לחינם אני צועק לאנשים עם צעיף/חולצה שלהם "HUFFLEPUFF SUCKS!!" באמצע הרחוב.גם מאוד מצא חן בעיני על המכתבים,אני בשיא הכנות שוקל לקנות חבילת של מכתבים של Hogwarts ולהעתיק בכתב יד את כל המכתבים לתלות על הקירות בחדר.
הדמויות שהכי אהבתי הן אהגריד (Hagrid) כי הוא נורא שעשע אותי וגם המבטא הסקוטי שלו שמשנה לגמרי את איך שהוא מדבר,סנייפ (Snape) והקור והאדישות שלו כלפי הכל וכולם ואחרון חביב - דאמבלדור (Dumbledoor) שבספר הוא פשוט גאון משוגע,בסעודת ארוחת שנה לא הבנתי מה שקראתי בכלל ואת מה שאשכרה יצא לו מהפה.הסרטים בכלל לא עשו לו צדק..
הספר מאוד שונה מהסרט מכמעט כל בחינה אפשרית,זה פשוט מדהים.בספר לא ציינו איפה דוד ורנון (Uncle Vernon) עובד ודודה פטוניה (Aunt Petunia) נראת שונה לגמרי (וזה רק בפרק הראשון).אני בכוונה מציין פרטים שוליים בשביל לצמצם בספויילרים אבל אם אהבתם את הסרטים תנו לספרים צ'אנס.
מחר אתחיל לקרוא את "The Chamber of Secrets",שיהיה שבוע טוב לכולם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Shmock