My Cave

"אתה עוד ילד","חכה עוד כמה שנים","אל תדאג אתה מדבר שטויות בהתאם לגיל שלך".אתם יודעים על מה אני חושב שכשאני שומע את כל זה?אני שומע "אתה עוד צעיר ויש לך המון תאי מוח,עוד כמה שנים חלק ימותו ואז תוכל להבין אותנו".

אז כן,לדעתי ילדים זה מועקה וכאב ראש שאני לא מוכן להתמודד איתו.אה וכן,מוסד הנישואין אידיוטי בעיני ושאני לא מתכוון להתחייב לאישה אחת כל החיים שלי כי לא ככה בני אדם מתוכנתים להיות בטבע.וכשאני שואל בן אדם מעל גיל 40 "למה לא לקחתה חופש ליום הולדת שלך?" והוא עונה "אתה עוד ילד תגדל תבין" אני חושב לעצמי שהוא כ"כ עצוב שהוא הגיע לגיל הזה שכבר עדיף לו להתאבד ולגמור עם זה.

אני אישית מתכנן לחיות את החיים שלי בהנאה,בין עם זה לשתות ולהתמסטל בירוק,לשחק במחשב,להיות עם חברים,לראות אנימה וסרטים ולקרוא ספרים ככה אני מתכנן לחיות את החיים שלי ולמות לפני שאני מגיע למצב שבו אני מתבאס שהגיע היום הולדת שלי.

בדיוק חודש עבר מאז שהתחלתי לעבוד איפה שאני עכשיו וזה מרגיש לי כאילו שם הרבה יותר.בדיוק חודש עבר מאז שסיימתי לעבוד בעבודה הקודמת שבה הייתי מתוסכל,עייף ובלי זין לשום דבר והייתי רוצה רק לישון ברגע שהייתי יוצא משם.

אני סיימתי עם מרבית ההסמכות וההכשרות שם (שחלקן וותיקים ממני עוד לא עשו) וזה מרגיש ממש נחמד.אני לוחץ על האחריים עליי לעשות עוד הסמכות בתקווה שיהיה להם כמה שיותר צורך בי כמו שהיה בעבודה שאותה עזבתי (מה שגרם לעזיבה להרגיש דיי טוב אם להיות כנים).

קצת עצוב לי שאני כמעט ולא מעדכן בזמן האחרון וכל מה שיש לי לדבר עליו זה ספרים ועבודה ושאפילו על היום הולדת שלי מהסופ"ש הלפני אחרון לא כתבתי (היה חתיכת סיפור).

מקווה שאצלכם יותר מעניין

היום סיימתי את הספר הרביעי בסדרה של "Harry Potter" מאת J.K Rowling והספר הכי ארוך שקראתי עד עכשיו (636 עמודים).

בדיוק כמו קודמיו הספר הזה יותר "אפל" (אני משתמש במרכאות נטו כי אני לא אוהב להשתמש במילה הזאת ברצינות) עם הזמן עם יצורים חדשים ולא נחמדים כמו "The Blast Ended Skrewts" (אין לי שמץ איך לתרגם את הזוועה הזאת לעברית,מצטער),נחשית ענקית שאוכלת בני אדם (Nagini) וענקים בזמן שהיצור הידידותי החדש היחיד הוא סוס ענק עם כנפיים ששותה סינגל מארט וויסקי.וכמו בספר השני (לינק ברשימה בצד) זה מראה לנו את לורד וולדרמורט (Lord Voldermort) באור שונה ממש ראינו אותו בהתחלה (הוא לא הופיע בספר השלישי),פה אנחנו רואים אותו כיצור בלתי אנושי מבחינה מילולית - פה ג'ואן (J שבתוך J.K) מציגה לנו יצור קטן,עלוב חלש ולא יותר מהצל של מה שהיה פעם לורד וולדרמולט האיום והנורא שעם תחבולות ותוכנית מאוד מורכבת הוא מצליח לחזור לגוף אמיתי משלו,גוף ארוך,לבן וחיוור מבלי שיערה אחת עליו ועם פנים שעליהן יש עניים גדולות ואדומות עם אישונים של נחש וזוג נחירים גדולים של נחש במקום אף עם קול גבוהה שלא מהסס לרצוח.

 בספר הזה ג'ואן מציגה לנו את אוכלי המוות (The Death Eaters) שהם בעצם האנשים מהמעגל הפנימי של וולדרמולט.בסרט הם מוצגים לנו על ההתחלה כחברי כת מפחידים ובהתחלה של הספר הם מוצגים כחבורה של פאנקיסטים שיכורים שאוהבים להציק לאנשים ולהרוס דברים שרק עם הזמן מתחילים להציג אותם כחבורה של פושעים,רוצחים עם מסכות וגלימות של KKK רק בשחור.אנחנו שומעים לראשונה מה באמת הלך בכל הכאוס בתקופה שבה וולדרמורט היה בשיא בסיפורים של סיריוס (Sirius) ובזכרונות של דאמבלדור (Dumbledore) שלדעתי זה תרם המון לאווירה של הספר הזה כ"אפל" יותר מקודמיו.

מבחינת הדמויות,כמו בספר הקודם ג'ואן דואגת להזכיר לנו שמדובר בשלישיה של ילדים בני 14 שרבים ומתנהגים כמו בני 14 רק שהפעם ההורמונים שלהם מתחילים to kick in.בספר הזה רואים את הרמיוני מתחילה לחבב את רון מעבר לסתם ידיד ואת רון מקנא בבחור שאיתו היא החליטה לצאת לנשף ואת רון והארי רבים בפרקים הראשונים של הספר על מה שהרמיוני פירשה כקנאה של רון באהרי.אין לי הרבה מה להוסיף פה כי אני רוצה לצמצם בספויילרים אז נעבור לפסקה הבאה:

לסיכום - בניגוד לפוסטים קודמים לא הרחבתי יותר מידי בשביל לעשות פחות ספויילרים וכי לא יותר מידי מה להוסיף האמת.גם הספר הזה הוא איזון מושלם של דרמה-קומדיה-פעולה ומשאיר אותך עם טעם של עוד.אני מאוד ממליץ על הספר הזה לכל חובבי הפנטזיה וכל מי שראה את הסרטים.

כשהייתי בחטיבה גיליתי את המוזיקה,גיליתי את הרוק והמטאל והתאהבתי ועד היום מטאל זה הז'אנר האהוב עלי.מטאל זה הז'אנר היחיד שיכול להקפיץ לי את האנדרנלין ולהכניס אותי לhype  של אנרגיה ושמחת חיים כמו ששום דבר לא עושה.אני אוהב את השירה של הזמרים שמלאה באנרגיה,את התופים שלפעמים נשמעים כמו מכונות ירייה,את הבס שבניגוד לז'אנרים אחרים בלתי אפשרי שלא לשים לב אליו ואת הגיטרות שיכולות בשניה להפוך מאיטיות ומדהימות למהירות וחסרות מעצורים כמו זוג ארנבים שעושים סקס וברגע שאני מכניס את האוזניות לתוך האוזניים שלי אני עמוק בתוך זה וכמעט בלתי אפשרי להוציא אותי.

בחטיבה לא היו לי אנשים שהחשבתי לחברים,אז בזמני הפנוי הייתי יוצא מהבית,שם אוזניות ופשוט מתהלך בעיר שלי ועושה כמה סיבובים עם המוזיקה במשך יותר משעה כמעט כל יום ובתקופות מסויימות גם לפחות פעמיים ביום.ההרגל של לא להיות מחוץ לבית בלי אוזניות נמשך תקופה ארוכה,הייתי מפציץ full volum עד ששמתי לב שהשמיעה שלי מתחילה להיפגע כשהייתי בשנה הראשונה שלי בצבא ומאז הפסקתי.במשך כמה שנים סירבתי לשים אוזניות בגלל זה אז המשכתי לשמוע מוזיקה בלי אוזניות עם הטלפון וכל מי שהיה מסתכל עלי עקום יכל לקפץ לי בזיגזג.

לפני כמה שבועות נרשמתי לחדר כושר לא רחוק מהבית שלי (15 - 20 דק' הליכה) ושמתי לב שזה לא הכי כיף להיות על מכשיר שיש לו תלוויזיה אבל בלי סאונד אז החלטתי להלוות מאחותי את האוזניות שלה פעם אחת.אלה אוזניות שמתלבשות על האוזן ולא שמתי אותן בשיא העוצמה בשביל לא לפגוע בשמיעה  שלי עוד יותר אבל מספיק חזק בשביל לשקוע בתלוויזיה ואז במוזיקה בטלפון.הייתי כ"כ שקוע במוזיקה שכמעט מבלי לשים לב הייתי על המכשיר יותר ממה שאני רגיל (אני מתחיל כל אימון באירובי 10 דק' בשביל חימום) ומשם המשכתי לתרגילי כוח ופשוט הרגשתי כמו מכונה רעה ומשומנת.יום למחרת אבא שלי קנה לי אוזניות משלי והיום זה היה פשוט תענוג להתאמן.

זה השיר שהכי נהנתי ללכת איתו היום בדרך חזרה הביתה:

היום זה בדיוק שבוע מאז שעזבתי איפה שעבדתי כמעט שנה וחצי.אני התפטרתי כי נמאס לי מהחוסר התמידי בכוח אדם,מהתוכניות העבודה הטפשיות של ההנהלה,מזה שפתאום להגדיל ראש זה לא בסדר ונמאס לי מחלק ממקבלי השירות.כשהמנהלת שלי שאלה אותי למה אני רוצה לעזוב הבאתי לה רק את הסיבה האחרונה כי רציתי לסיים ביפה ולדעתי אחרי שעובד אומר לה משהו כזה לא יהיה לה רצון להשאיר אותו מעבר ל14 יום.

יום לאחר מכן התחלתי לעבוד במקום אחר (באותו התחום) רק בעיר ליד,והאמת?דיי סבבה לי פה.שתיי הבעיות היחידות שלי הן התחבורה הציבורית ואחת העובדות שהיא קצת אהבלה/ראש בקיר על כלום.היא הסטריאוטיפ של הסבתא המזרחית הזקנה והאוהבת עם הקול הצרוד שכל משפט שני שלה זה "כפרע עלייך/חיימ'שלי/נשמה שלי/חמוד/מאמי" ובשיא הכנות הייתי בטוח שהסטראיאוטיפ הזה קיים רק בקומדיות וסטאנד אפ,היא בן אדם טוב אבל עוד כמה נק' IQ יעשו אותה קצת פחות מעצבנת.

אז זה העדכון שלי בנתיים לגבי מה שהלך בחיי בזמן האחרון,שיהיה לכולם שבוע טוב.