אז אביטל החליטה לחגוג מוצ"ש שעבר בבאולינג ומשחקיה במקום ללכת לאכול כמו בוקים (רעיון שלי בהשראת דגדוגית).אחת החברות שלה קיבלה רעיון ואמרה שיהיה אחלה להזמין שוטים ולהרים.
זה היה קצת לא צפוי אבל הלכנו על זה.היה ממש נחמד סה"כ והיה לי ממש כיף לראות אותה.
אחרי זה אני ומישקה הלכנו לאכול משהו והשלמנו קצת פערים,שזה גם משהו שהרבה זמן לא עשיתי והיא באמת חסרה לי המעפנה הזאת.
המעבר הזה מרגיש לי קצת לא וואו במחשבה לאחור אבל הוא רק התחיל.התחייבתי לשנה ואני מתכוון לעמוד במחוייבות הזאת אבל 3 חודש לפני סוף חוזה אני מחפש דירה סולו.
אני נהנה מזה שאני הופך את החדר שלי לזולה ענקית עם מיני מקרר,ספה ומה לא אבל המקום הזה לא מרגיש לי כמו בית.האמת?פה בעבודה אני מרגיש יותר בבית ממשה שאני מרגיש בדירה שלי.זה עצוב כי זה עבודה,אני שומר על דיסטאנס מהלקוחות וגם דיסטאנס מסויים מהקולגות שלי ועם זה אני הרבה יותר חופשי פה.
אני חושב שאולי בחרתי בשותף לא נכון - ואל תטעו,זה חבר טוב שבאמת עושה את כל המאמצים בשביל שהכל יהיה סבבה והוא באמת משקיע הרבה יותר מאמץ ממני ואין לי שום טענה כלפיו.אבל יש משהו בחרדתיות ובדאגות יתר שלו שמתחילות to tick me off במובן מסויים.אני בן אדם מאוד איש מערות,אני שמן שעיר ורועש מבלי אני מנסה להיות.הוא בן אדם נורא עדין,שחשוב לו שהשכנים לא יתלוננו בזמן שלי הם יכולים למצוץ כי אני לא עושה שום דבר שאמור להפריע להם.
האובדנות שלי מכה שוב לאחרונה.אני נורא קצר לאחרונה ואני פשוט בהתחמקות מהכל ונמאס לי מהכל.שבוע הבא אני מוצא לי שבו אני עושה סמים,שותה ומתנתק.אם אמות אז יופי לי,לא אמות אז פעם אחרת העיקר שנהנתי.
מי שמכיר אותי (או קורא פה) יודע שיש לי סוג של "טעם" כשזה מגיע לאנימות.אנימות כמו זאת רחוקה מאוד מהטעם שלי,מאוד רחוקה.הורדתי את האנימה הזאת והתחלתי לראות אותה כי הייתי בטוח שיהיה הרבה ציצי.לא היה.
יודעים מה כן היה? לסדום בראבק בין אחיות.
אה ולא זה הנטאי,אבל אני מניח שהבנתם את זה כשאמרתי שלא היה ציצי.
מדובר באנימת דרמה רומנטית,אבל נטו.לא קומדיה רומנטית אלא דרמה רומנטית נטו.אני מתקשה להבין מה גרם לי לרצות להמשיך לצפות מעבר ל3 פרקים.אני בעיקר מנסה להבין מה עבר על מי שכתב את זה.אני יכול לשבת ולנתח את הדמויות הראשיות במשך 4 שעות בכיף,אבל אני נורא בספק שזה מה שהכותב כיוון אליו או חשב עליו בעצמו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Shmock