קמתי היום בבוקר אחרי שינה נוראית
הלילה היו לי נידודי שינה כמו שלא היו לי מאז שנה
הדיכאון אתמול לא השאיר בי טיפת שמחה (לא שהייתה לי).
כמעט ולא נגעתי באוכל ביומיים האחרונים
כי איבדתי תיאבון
ואיבדתי את כל מעט העניין שעוד היה לי בחיים
לא נגעתי בגיטרה כבר שבוע וחצי
לא כתבתי כלום
רק הרהרתי
על כמה שהכל נוראי
ועל כמה שהקפה הבוקר היה מר גם כשהוספתי סוכר
כמה שהכל מיותר וחסר משמעות.
אבל אני שמה את זה מאחורי
כי גם אם כלום לא מסתדר לי עכשיו
יהיה בסדר.
בעוד שבוע שוב לא אהיה בארץ
וזאת תהיה הזדמנות מושלמת להיעלם קצת.