אני רוצה לעשות שטויות
שאחר כך יהיה מאוחר מדי להתחרט עליהן
שישבשו לי תהליכים במוח
שיתנו לי את האפשרות לצרוח
את כל האמת שלא קיימת
את החיקוי הזול של החברה "המתוקנת"
בבועה התל-אביבית, כמובן, חלילה לא הפריפריה
בדלי סגריות על רצפת קרמיקה
במחלקה הסגורה של בית החולים לחולי נפש
שם מקומי
(יש כאלה האומרים)
בעולם הזר הזה
לצערי,
ידי נוטפות דם
מסכין שחתכה (כמעט) עמוק מדי את הורידים
מחוסר ברירה
מחוסר שליטה
מדימוי עצמי נמוך
משיגעון וטירוף שכרוך
מסביב לצוואר
(המוות הגיע כבר?)
כי אם נדבר דוגרי, אין ממש טעם
אם אשאר פה אמות מהתקף זעם
אז למה לא לעשות שטויות
שאחר כך יהיה מאוחר מדי להתחרט עליהן?
באופן יחסי, היה לי היום בסדר
קניתי שני ספרים ממש טובים
חושבת להישאר ערה כל הלילה ולקרוא אותם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
S I V A N