חזרתי לארץ היום בשתיים וחצי בלילה,
לחום הנוראי וליום אחרון עם המשפחה מארה"ב.
היום עבר מהר, אני גמורה מעייפות
וממש מייחלת שדברים טובים יקרו מעכשיו.
לפחות קרה היום משהו טוב אחד והוא שהצלחתי לאכול
טיפה יותר מהימים הקודמים. החרדה הגיעה יחסית אחרי
שכבר התחלתי להרגיש שובע.
מקווה לעבור את היומיים הבאים עם כמה שפחות לבכות
וכמה שיותר מהר להתאקלם לארץ.