הדופק הגבוה לא מנמיך. אני מרגישה שאני מרגישה אותו כל הזמן, את הפעימות יוצאות מתוך החזה. אני כל הזמן במתח והחרדה מסובבת לי את הראש. אני לא סתם מחכה לסיים כבר בית ספר. אני מבינה ש"אתגעגע" וארצה לחזור לתקופה הזו, אבל בנתיים הבית ספר גורם לי להכי הרבה חרדות. ניסיתי לנמנם קצת כי ישנתי שלוש שעות הלילה, לא הצלחתי ממש. הדופק משגע אותי. כאילו מישהו רודף אחריי מהר ואני רצה על נפשי. אני מוטרדת. לא מצליחה לארגן את המילים. אני כל כךךך שונאת להרגיש במצוקה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
S I V A N