זהות אחת לבוקר, אחת ללילה

היום בזמן הנסיעה עם אבא העזתי לפתוח את זה שאני שונאת את זה שהמשפחה בכלל לא מאוחדת, שאנחנו סתם חמישה אנשים שחיים בבית אחד משותף, שכבר אין לנו הרבה רגעים ביחד וברגעים שכן הכל מתפוצץ ונהיה גרוע. היה בא לי לבכות באותו רגע. העזתי לומר את האמת בפעם הראשונה בחיים שלי ולגעת בנושא שהכי כואב לי בעולם. הקנאה הכי גדולה שלי היא באנשים שמחוברים למשפחה שלהם ובקשר טוב עם הדודים והבני דודים. ויתרתי על המשפחה באיזשהו מקום, אין לי קירבה אליהם כמו שאמורה להיות לי, אני לא רוצה להיות צבועה אז הם לא בסדר עדיפויות הראשון שלי. כל הניתוק המוחלט הזה שאני מרגישה גורם לי לאבד את האיזון. היום עברו שנתיים מאז שסבתא שלי נפטרה ואפילו לא העלנו את הנושא. נכון שהיא כבר לא בחיים אבל הייתי רוצה לבכות ולחלוק זיכרונות מהרגעים אצלה והמהזיכרון שהיא חרטה בי ובנו כמשפחה. אני רוצה קשר אליהם, אני אוהבת את האנשים האלו בסה"כ. אני רוצה לשמוע את הסיפור שלהם ואת רגעי השיא שבחיים שלהם. אני רוצה לבלות איתם, אני רוצה לאהוב אותם ולשים אותם במקום הראשון אצלי בחיים.

אני שונאת את גיל ההתבגרות שמאלץ אותי לחיות בשני זהויות שונות, לנוד בין רגשות קיצוניים ולהרגיש שכל דבר קטן שמפיל אותי גורם לי להרגיש כאילו סוף העולם. אני שונאת להרגיש שאני לא שייכת לשום מקום ושאין לי במה להיאחז. זה מזכיר לי את התחושה של "הדור האבוד". להיות מנותק מאלוהים, מנותק מהמשפחה, מנותק מהחברה, מהאומנות. אבדון אחד גדול שמרגיש כמו סוף העולם. עד מתי אני אצטרך להרגיש בכאוס רגשי מטורף?

מחסום כתיבה, מחסום אומנותי, לא כותבת, לא מציירת, לא מנגנת. אני נאבדת בעולם הזה שוב ובחורף זה הכי קל. מרגישה שאני מתקיימת מהסחות דעת. אני רוצה ללמוד כמה שיותר ולהתעסק בנושאים עמוקים שיגרמו לי לטבוע בתוכם. איכשהוא הכל מתקשר בסוף למציאות ומפיל אותי שוב לנקודה שניסיתי לברוח ממנה. אולי אני חוטאת את חטא הגאווה כמו אדיפוס המלך וחושבת שאני אוכל לברוח מהגורל שלי. אבל אפילו שם בסוף המחזה נאמר כי אין אלו חיים בלי סבל. אז זה גורם לי לתהות, האם אני חיה יותר מתמיד? הסבל הפך להיות חלק דומיננטי בחיים שלי ועם הזמן הוא מנתק אותי יותר ויותר מכל מה שידעתי לפני. אני לא רוצה להתאהב, לא רוצה אינטימיות ומיניות, לא רוצה חברת אנשים. אני רוצה רק לישון ולהתעורר בעוד כמה שנים כשאצבור מספיק כוחות להתמודד עם המכשולים שהעולם מציב בפניי.