יש משפט אחד שאת לא מסוגלת לשמוע ממני והוא "אני מפחדת שאני לא מספיק טובה בשבילך". הפעמיים היחידות שאמרתי לך את זה הספיקו לי בשביל להבין את התגובה הקשה שלך. כעסת ובכית, ובכנות? אני לא מאשימה אותך. זה באמת משפט די מעליב לשמוע במיוחד מהבנאדם שאת הכי אוהבת בעולם. אבל זה מפחיד אותי בצורה שמעולם לא הכרתי. אולי בגלל שכל כך טוב איתך ואחרי מספיק ניסיון אני כבר יודעת להגיד שזה רחוק מכל מה שחוויתי עד עכשיו. וזה מפחיד אותי. יכול להיות שזה מפחיד אותי בגלל שאני זאת שתמיד נוטה להסתכל לצדדים ומגיעה מאוד מהר לתחושת מיצוי. אולי בעיני עצמי אני כולי בדיחה, שמצד אחד אני מאמינה לתחושות שלי ובכל זאת מרגישה שלמילים שלי אין משמעות. כשאני אומרת לך שאני אוהבת אותך אני באמת מתכוונת לזה. אני יודעת שאת אוהבת אותי בחזרה ואפילו פי מאה יותר אז למה יש לי בכלל ספק? ואיך זה שאני מרגישה שהיחסים שלנו כל כך טובים ויציבים ואת כל כך מאוהבת בי, ועדיין, מתה מפחד?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
S I V A N