פרק חמש עשרה - התחלתם של הסימנים
היא נרדמה, ואכן עידן בא לשכב לצידה חיבק אותה חזק אליו,
ונרדם גם הוא.
"ענבר." אמר קול שקט, ענבר זזה מעט ופקחה את
עיניה.
"אה אמא?" שאלה, היא הסתכלה על אימה בעיניים
עייפות,
"קומי תתארגני, ארוחת הערב מוכנה." ענתה אימה
ויצאה מהחדר. ענבר קמה באי רצון היא הייתה עייפה אחרי שבוע וחצי בחו"ל. היא
נכנסה להתקלח להתרענן, היא לבשה שמלת מקסי שחורה, סידרה את השיער שלה וירדה לקומה
התחתונה, כולם כבר ישבו מסביב לשולחן.
ענבר הצטרפה היא התיישבה ליד ליאם, אימה מזגה לה אוכל
לצלחת.
"אמא עזבי אני ימזוג." התווכחה ענבר.
"תני לי לפנק אותך," אמרה אימה מחייכת,
"אם את אומרת." אמרה ענבר מחייכת גם.
הם אכלו, נהנו, ענבר ועידן סיפרו איך עבר עליהם החופשה.
עידן קם מהכיסא שלו עם הכוס יין ביד מחייך לעברם, "אני רוצה לברך את ההורים
שלי ואת ההורים של ענבר, תודה שאתם תמיד איתנו, מעריכים ותומכים, תודה גם לענבר
החברה המדהימה שלי, אני אוהב אותה הכי בעולם, תודה לליאם הילד והאחיין המדהים
שלי." הוא עצר לראות את תגובתם, הם חייכו לעברו.
"אני רוצה להודיע לכם עוד משהו, בזמן שאני וענבר היינו
בחופשה לקחתי אותה למגדל אייפל לארוחת ערב ו.." הוא השאיר אותם במתח והם היו
כל כך קשובים.
"והוא הציע לי נישואים.." אמרה קמה מהכיסא באושר
היא הייתה כל כך שמחה, ההורים שלה ושל עידן הופתעו למשמע אוזנם, אבל הם שמחו.
"אני שמח בשבילכם." אמר נתי מחבק את ענבר ומחבק
את עידן באושר
"יווווואו אני כל כך מתרגשת!" אמרה נעמי מחבקת
את ענבר ועידן ביחד,
"מזל טוב ילדים." אמר יואב בחיוך וחיבק את
שניהם.
"ענברייי מזל טוב ילדה שלי, מזל טוב חמודים
שלי!" אמרה אלונה כמעט בוכה.
"תודה לכם." אמרו עידן וענבר יחדיו.
"אני רוצה להרים כוסית לחיי הזוג המאושר, שיהיה לכם
הרבה הצלחה, בריאות, אושר ועושר, וכמובן אהבה. לחיים." אמר נתי
"לחיים." אמרו כולם. עידן חיבק את ענבר וחייך
לעברה והיא גם.
הם המשיכו לשבת ביחד הם דיברו וצחקו, תכננו מי יעשה מה
בקשר לחתונה. איזה צלם הם יקחו, איזה מזכרת הם יעשו לאורחים, איזה אולם. ככה הם
דיברו עד הלילה, אלונה עזרה לענבר לשטוף כלים, עידן הכניס למקלחת את ליאם והשכיב
אותו לישון, נתי ונעמי נפרדו לשלום ויצאו מהבית, כשאלונה סיימה לעזור לענבר היא
ויואב יצאו גם הם.
"סוף סוף קצת שקט." אמרה ענבר, אלונה ונעמי
דיברו איתה, הסבירו לה מה קורה אחרי החתונה איך להסתדר, איך להיות נינוחה.
"אני מסכים איתך." אמר עידן גם איתו דיברו יואב
ונתי.
"אני עייפה, אין לי כוח לכלום." אמרה מתלוננת
היא נשכבה על המיטה עוצמת עיניים, היא הרגישה את הראש שלה מתפוצץ.
"לכי לישון, אני נכנס להתקלח." אמר עידן נושק
לשפתיה, ענבר הנהנה בעייפות והלכה לכיוון המיטה, היא נשכבה ועצמה את עיניה לבסוף
נרדמה.
עידן יצא מהמקלחת מתקרב אל ענבר, מלטף את שערה ומכסה אותה.
הוא נשכב לצידה ונרדם גם הוא.
~לאחר שבוע~
"היום יום הולדת היום יום הולדת לליאם!" כולם
שרו, וענבר נכנסה עם העוגה לסלון.
ליאם חייך באושר, ישבו בסלון ההורים של ענבר יואב ואלונה,
ההורים של עידן נתי ונעמי ועידן כמובן. אלונה קמה מהספה מתחילה לצלם תמונות כמו
שהיא רגילה לעשות בכל אירוע משפחתי. ענבר הניחה את העוגה על השולחן בסלון ליד
ליאם, עידן הדליק את הנר שהיה בצורת מספר שש, "תבקש משאלה ותכבה את
הנר." אמר עידן.
ליאם עצם את העיניים מבקש משאלה ואז הוא נשף על הנר וכיבה
אותו. הוא חייך לכולם ואמר במתיקות "תודה רבה."
כולם הושיטו לו את המתנות שקנו לו, בין המתנות היו כדורגל
של ריאל מדריד, מכוניות על שלט, אופניים, טרקטורון, והמתנה שליאם הכי אהב היה הכלב
שעידן וענבר קנו לו מסוג פודל ננסי הוא כבר הביא לו שם "צ'יפ".
הם ישבו בסלון מדברים, צוחקים, שמחים.
ענבר קמה מהספה הולכת במהירות לכיוון השירותים לא רוצה
שישימו לב אליה, היא לא חשה בטוב. בחילות פתאומיות תקפו אותה היא נכנסה לחדר האמבטיה
עומדת ליד האסלה מתכופפת מעט ומקיאה, היו לה סחרחורות ולכן היא החזיקה בראשה ביד
אחת וביד השנייה תפסה את הקיר כדי לשמור על שיווי משקל, להקיא היה הדבר שהיא הכי
שנאה, היא התיישבה בייאוש ליד האסלה בוכה ומקיאה עוד, לאחר מספר דקות היא נעמדה
לוחצת על הידית שמורידה את המים באסלה ומחליפה אותם במים נקיים. היא התקדמה לכיוון
הכיור, שוטפת את פניה ומסכלת בין לבין על עצמה במראה רואה את עצמה חלשה.
"ענבר?" אלונה נקשה על דלת המקלחת, ענבר שמעה את
אימה היא פתחה לה את דלת המקלחת ונתנה לה להיכנס. "ענברי מה קרה?" שאלה
אלונה בדאגה.
"לא יודעת אמא, תקפו אותי בחילות. אני לא מרגישה
טוב." ענתה ענבר.
"תיכנסי למקלחת ותלכי לנוח, אני יסדר את הבית. אני
יגיד להם שאת לא מרגישה טוב ושיתנו לך לנוח." אמרה אלונה יוצאת מחדר המקלחת
לכוון הסלון.
ענבר יצאה מחדר המקלחת עולה לחדר, מוציאה בגדים מהארון
והיא נכנסה להתקלח.
כשיצאה ראתה את עידן שוכב על המיטה שלהם עם מבט לתקרה היא
הסתכלה עליו, מתיישבת גם היא על המיטה בלי לומר כלום. היא מרגישה שיש משהו שהוא
רוצה לומר אבל הוא לא יודע איך לומר את זה.
"אני צריך לנסוע לבסיס מחר." אמר עדיין לא מסתכל
עליה, היא התקרבה אליו מסתכלת על הפנים שלו שעדיין לא היו מופנות אליה, "לכמה
זמן?" שאלה.
"למשך חודש, מילואים." ענה כשהוא מסתכל עליה.
היא הסתכלה עליו לא ידעה מה לומר "חודש?! זה מלא זמן!" אמרה מוטרדת.
"ואתה נוסע מחר." הוסיפה. הוא שמע בקולה עצב, הוא נשבר. היא הניחה את
ראשה על הכרית עוצמת את עיניה בשלווה, הוא לא אמר לה כלום הוא פשוט נשק לראשה
וחיבק אותה קרוב אליו.
בבוקר היא שמעה רעשים
שמלכתחילה היו חלשים אבל לבסוף יוצאים הכי מורעשים שיש. היא הרימה את ראשה מהכרית
רואה את עידן במדי הצבא שנראו עליו כל כך טוב, מטייל ברחבי החדר מכניס דברים אל
תוך התיק.
"אני עוד יחשוב לחטוף אותך אם איך שאתה נראה עם המדים
האלה" אמרה מחייכת חיוך מפתה. "אני לא יתנגד" אמר עידן בתגובה
מזדחל אל המיטה ומנשק אותה ארוכות. הוא קם מהמיטה אחרי הנשיקה שהשאירה טעם לעוד
ולפתע היא הרגישה בחילה נוראית ורצה אל השירותים מקיאה שוב. עידן בא והרים לה את
השיער לקוקו וליטף לה את הגב אומר מילות עידוד. ענבר קמה מהשירותים מצחצחת את
שיניה ואז מסתובבת אל עידן שעדיין חיכה להסבר למה היא הקיאה פעמיים יום אחרי יום.
"אני לא יודעת, אולי אכלתי משהו מקולקל, זה יעבור לי אל תדאג" אמרה
מתקרבת אליו כורכת את ידיה מסביב לצווארו "אל תדאג, באמת" אמרה מנשקת את
השפתיים שלו בעדינות ומסתכלת בעיניו,
"את בטוחה?" שאל דואג לה, למלאך שלו הוא מפחד
לעזוב אותה עכשיו לחודש שלם לבד.
"לקחת הכול?" שאלה מתקדמת אל עבר החדר מסתכלת
במה שהכניס לתיק. "שכחת דורדוראנט" אמרה מביאה לו את שלו מהשידה ומכניסה
אל תוך התיק
"ידעתי ששכחתי משהו חשוב" אמר מסתכל בחדר בודק
שבטוח לא שכח כלום.
הטלפון שלו צלצל "אני יורד" אמר והכניס את
הפלאפון לכיס "חבר שלי למטה, אנחנו נוסעים ביחד ברכב שלו" אמר מנשק את
הלחי שלה.
"זהו? זה מה שאני מקבלת?" שאלה לא רוצה שיעזוב
אותה, איתו תמיד היא מרגישה שלמה ומוגנת, אם הוא לא איתה היא מרגישה שמשהו חסר,
חלק ממנה, מהעולם שלה.
הוא נישק אותה מנצלים כל רגע ורגע.
היא הסתכלה עליו עולה לרכב והוא ראה אותה מנופפת לו לשלום,
הוא ידע שמשהו לא בסדר אבל לא יידע מה בדיוק, הוא הבטיח לעצמו לנסות להתקשר כל יום
לבדוק מה איתה ועם ליאם.
Up level up
בבלוג זה
בכל הבלוגים
