הוא הראשון שהסתכל עליי וראיתי במבט שלו שהוא מעריך את מי שאני. הוא עוד בקושי מכיר אותי. והוא מסתכל עליי עם העיניים האלה שאני פשוט לא יכולה להגיד לא.

אני בן אדם רע, כי כששכבנו על המיטה ביחד וראיתי כמה הוא רוצה לנשק אותי, נישקתי אותו?

אני בן אדם רע, אם נישקתי אותו ולא הרגשתי כלום?

אני בן אדם רע אם אמשיך לנשק אותו ולא להרגיש כלום, לתת לדבר הזה שנוצר ביננו להתגלגל ולגדול במקום לפוצץ אותו?

זה כמו בלון מלא במים. אם אפסיק את זה עכשיו, הבלגן יהיה נסבל. אבל אם אתן לזה להמשיך, שנינו נירטב. והבלגן יהיה כואב. 

היי. יצא חרוז.

ואולי אני סתם מבולבלת, כי לפני שהחזקתי אותו בכף ידי רציתי אותו כל כך. חשבתי רק עליו. ועכשיו שהוא שלי אני מסתכלת לצדדים כל הזמן. 

והאחר, הוא חוזר לביקורים תכופים במחשבות שלי. גם כשאני לא רוצה אותו שם, גם כשאני מתאמצת בכל הכוח לחשוב על משהו אחר. 

אני בן אדם רע, אם כשלידי במיטה שוכב מלאך, אני יכולה לחשוב רק על השטן שלי?

איך מחליטים בין חיבוק מנחם של מלאך למגע בוער של שטן?

מצד אחד אני רוצה לראות את עיני המלאך התמימות האלה מסתכלות עליי, ומצד שני אני רוצה להרגיש את שפתיו של השטן על העור שלי. להרגיש את הידיים שלו מפשיטות אותי, את השיניים שלו שורטות אותי. את המילים שלו פוגעות בי.

ואולי ארקוד על שתי החתונות?

זה יעשה אותי בן אדם רע?