לחיות עם הפרעות אכילה והפרעת אישיות גבולית בגילאי ה30+

פעם היו קוראים לדיאטת אנורקסיה מה שהיא, אנורקסיה. היום מסתבר שקוראים לתופעה צום לסירוגין.

בימינו לפני 15 שנה כשהייתי ילדה והחלטתי, יותר נכון כל קהילת האנורקסים החליטו לרדת במשקל, היו עושים דיאטות אנה (דיאטות כאסח אחת אחרי השניה..בין היתר ABC, צומות ודיאטות הרגילות הדלות קלוריות כמו שלשול כל המים באמצעות תה טיבטי ומשלשלים או בולמיה ספורטיבית ועוד ועוד).

היו קוראים לנו מטורפים, והיה בזה הגיון כמובן, כי אין באמת הרבה היגיון לצומות ארוכים לטווחים ארוכי טווח (חודשים עד שנים) שלא לדבר על צומות של מים בלבד. 

היום מסתבר שזה טרנד, קוראים לזה צום לסירוגין, אגב הדבר הכי קרוב לזה היה דיאטת ה- לא אוכלים כלום אחרי 6 בערב. 

אני חושבת שהעולם השתגע, מצד אחד יש לנו בעית השמנה בידיים שלנו, מגיפה מה שגורר את כל תעשיית הדיאטות. אבל תעשיית הדיאטות והכושר אגב, יצאו לחלוטין מכלל שליטה. אם פעם הדיאטות היו מרצות ל-תאכל 1200 קלוריות ביום תעשה ספורט חצי שעה ביום ואתה תרד חצי קילו בשבוע; היום התעשיה אומרת לנו או שתאכלו פליאו, או שתצומו ותסתמו את הפה שלכם ובכל מקרה תתאמנו כמו חמור ותרימו משקולות ותעשו קרוספיט. נראה שזזנו מקיצוניות אחת לקיצוניות השניה.

אני לא חשבתי בחיים שלי שהעולם יתחיל להגיד לנו או שתאכלו מקדנולדס כל היום או שתצומו ותסתמו את הפה. לחלוטין. בין המקפידים שמצאתי היו אנשים שמטיפים לצום של מים בלבד למשך כמה זמן שתחזיק מעמד. נראה שהאנורקסים יכולים לצאת המחבוא והבושה של, אני שונא את הגוף שלי ולכן אני מחליט לצום. אני עוד לא החלטתי אם זה טוב או לא, כי, אנחנו יוצרים תרבות שמעודדת להפרעות אכילה.

אם פעם דיאטה היה דבר נורמלי, נראה שהיום דיאטות OUT, צום IN. 

מאידך אני חייבת לציין שבחשבונות יוטיוב רבים אני מוצאת יותר ויותר תופעה גדלה שנקראת MUKBANG. אנשים שמצלמים את עצמם אוכלים כמויות עצומות בישיבה אחת (כמו 4 המבורגרים של מקדולנדס ו 40 מקאנגטס עם קולה גדולה בישיבה אחת). ואנשים שמעודדים את אותם יוטיוברים להמשיך בפעולות המזעזעות האלה. אף אחד לא מדבר על כל אותם אושיות מדיה חברתיות מהיוטיוב ששילמו מחיר מאוד כבד על תהילה של להלל אכילה תחרותית וכמויות אוכל עצומות לא ראליות ולא הגיוניות. ואני מדברת גם על כאלה שנפטרו בסופו של דבר, כל מה שנשאר מהם הוא אוסף סרטונים. 

לי זה נשמע כאילו שאנחנו כבר חיים בתוך פרק של מראה שחורה, מבלי הצורך להזוויע את מצב הטכנולוגיה במאה ה21. 

אז מה יקרה בעוד שלושים שנה בתעשיית המזון? נראה שכבר כך היא חונקת אותנו ומדרדרת אותנו לפתרונות קיצוניים, יש לחץ גובר ומתמיד לייצר יותר מזון במעט כסף ושיהיה טעים, פחות משנה המחיר שלתעשיה הזאת יש על איכות הסביבה, הכלכלה, הבריאות הרווחת של הציבור. הכל זה רק עסקים. לא?

אני מדמיינת עתיד שבו ככל הנראה נאלץ לפנות לפתרונות של אכילה של חרקים ככל הנראה ואצות. 

הלוואי והייתה לי תמונה חיובית יותר והשקפת עולם חיובית יותר, אבל היא לא. אני משתייכת לזרם של אקצסטינאלים, כולל אלה שלא ידעו שזה הזרם שהם ייצרו, כמו אורוול, קפקא, ניטשה, שופנהאואר וקאנט. לפעמים נדמה לחלוטין שאנחנו חיים בעולם של טרומן, כולנו בובות על חוטים שנמשכים על ידי מנהיגי העולם החופשי, מרותקים לאפרוריות מובהקת ומואבסים כמו חזירים בכלוב קטן וצפוף, מתפלשים בזוהמה אינטרנטית והתמכרות למדיה החברתית, לאסקפיזם שהוא בגדר אשליה אופטית,הולוגרמה אפילו ממש כמו תאורית המטריקס. כנראה שקרדינג אמרו את זה קודם

 Close your eyes, that will be the day you'll find those lies.

Fold your ears that will be the day you will hear.

מה זה אומר עלינו כחברה גלובלית.

אוקיי אז לצערי הגעתי למשקל עצום של 63 קג... לחלקכם אני בטוחה שזה לא נשמע המון ויש כאלו מכם שהיו מאוד רוצים את המשקל הזה, ואני מודה זה באמת לא נורא, אני יודעת שביחס לחברות מסוימות שלי אני נחשבת "רזה יותר"; אולם, בשביל בחורה נמוכה כמוני בגובה של 1.60 במבנה גוף שנקרא PETITE (או קטן, זאת אומרת צורת הגוף הטבעית שלי היא מסגרת צרה יותר מהרגיל) זה הרבה, המשקל האידיאלי שלי הוא 52 ובממוצע הוא בסביבות ה55-56 (אני עדיין תמיד אשאף ל50 קג).

עכשיו, יש לי סיבות מאוד טובות כרגע לרדת במשקל ומהר:

1. לחברה הכי טובה שלי יש חתונה באמצע יולי, מה שאומר שאני חייבת להיות במשקל סביר עד אז כדי להראות טוב בחתונה, אני מאמינה שיהיו צלמים ותמונות וזה נשמע שטחי, אבל אני מאוד לא רוצה מגנטים על המקרר שמזכירים לי שאני נהייתי בחורה שמנמנה.

2. הבגדים שלי פיזית נהיו קטנים עליי, הגעתי למצב שאפילו התחתונים והחזיות שלי כבר לא עולים עליי (הם פיזית עולים, אבל נראים קטנים מאוד ומפוצצים...ברמה שבחזיה נהיה לי BACK FAT...חדש ועצוב בשבילי, כמו גם ELBOW CLEEVAGE), אין לי כסף לבגדים חדשים ואני גם לא רוצה להנציח לעצמי את העובדה שאני שמנה; מסרבת לקבל את העובדה הזו. על כן אני חייבת לרדת במיידי במשקל (ולשמור אותו למטה! - מטרה 2 הכי קשה בחיים).

3. הבן זוג שלי אומר לי, תקשיבי את צריכה לרדת קצת, אולי רק 5 ק"ג (בלי להעליב, אבל כשגבר ממוצע שלא יודע אפילו ספירת קלוריות ממוצעת ונראה ממוצע ואיזה כיף לו שמעולם הוא לא היה זקוק לספור קלוריות..אם הוא אומר 5 ק"ג כנראה שזה יותר קרוב ל15 ק"ג...). אני חייבת לציין לטובה שהוא מוכן לעזור ואומר שאני עדיין נראית טוב ומחמיא, יפה מצידו.

4. אני מתנשפת במדרגות (זה קשור גם לעובדה שאני מעשנת כמו קטר לצערי, גם בחלק הזה אני אצטרך להשתפר המון!) אבל, סימן שהבריאות שלי מדרדרת ואני לא מתכוונת להגיע לגיל 40 במשקל 80 ק"ג...עדיף לתקן עכשיו.

אוקיי זה נראה לי מספיק סיבות. 

היות ואני צריכה פתרונות מיידים, שמבחינתי אני כרגע רוצה פיזית להוריד משקל עודף קל ולצמצם את גודל הקיבה, אז כן אני אשתמש בדיאטות כאסח, אבל! לטווחים קצרים בלבד, כדי לוודא שלא נעשה נזק לטווח הרחוק. 

נתחיל בדיאטת התפוחים (הרעיון הוא במשך 5-7 ימים) לחיות על 1200 קלוריות מתפוחים בלבד. 

אז אני מתכוונת ב5 ימים הקרובים לאכול עד 6 תפוחים, 6 מלפפונים ירוקים, 3 כוסות קפה ביום. מבחינת שתייה אז אמנם הדיאטה מבקשת להצמד למים בלבד, אני אשתה מים עם נענע ולימון (בתור אחת ששונאת מים, זה נותן מספיק טעם בשביל לסבול את זה), סודה (לא ממותקת) ותה ירוק וצמחים ללא סוכר חופשי. 

יום ראשון (9/6/2019) -

בוקר : 10:00 נס קפה עם מעט חלב, תפוח דלישס זהוב.

ספורט: 20 דקות של תרגילי בלט (מיוטיוב), זה היה אמור להיות 40 דקות אבל לא הצלחתי מעל 20 דקות...זה כבר יותר טוב מכלום. 

============================================================================================

פינת הסרטונים:

סדרה שמאוד אהבתי : My big fat diet show

 

episode 1 

היו רק 4 פרקים.

=============================================================================================

פינת הבריאות הנפשית:

החלטתי אחרי תופעות לוואי קשות לרדת לחלוטין מציפרלקס וקלונקס (בנזודיאזפין ממכר למדיי לצערי).

בינתיים עברו 4 ימים ללא ציפרלקס וקלונקס, קשה ביולוגית ופיזית, אבל מנטלית מחזיקה מעמד. (התסמינים הביולוגים אצלי כוללים בין היתר כאבי ראש נוראיים, סיוטים צלולים ומחרידים(ברמה של לקום כל מחזור שינה שטופת זיעה, אני כרגע נאלצת להתקלח בערך 3 פעמים ביום), כאבי אוזניים חמורים, כאבי ראש באזור החיבור בין האונה הפרונטלית לטמפורלית מה שכנראה מקרין ומייצר כאבי אוזנים בהתאמה. חוסר סבלנות, חוסר שקט, חרדה מוגברת, תסמיני חשיבה פרנואידית וכו'.

אני כן עדיין נאלצת לקחת את הלמיקטל שלי כי המטרה היא להשאר איתו ובסוף גם לרדת ממנו, ונקסיום (תרופה לטיפול בACID REFLUX שאני סובלת ממנו בצורה כרונית עקב מחלת קרוהן ושנים של הפרעות אכילה קשות בינהן בולמיה. היום כבר לא).

אולי בעתיד אני אוכל גם לרדת מסותר החומצה, נכון לכיום אני זקוקה לו ולוקחת אותו כבר בערך שנה רצוף לדעתי כל יום...אני זקוקה לזה אחרת הקרוהן מכלה אותי לצערי.

אני מנסה להסיח את דעתי כמה שניתן כדי להתגבר על הגמילה הגופנית, כמו כל מיני פעולות של ARTS AND CRAFTS (ציור במספרים, ציור יהלומים, אוריגמי וכו').

=============================================================================================

פינת העשרה:

קורס מגניב חינמי ביוטיוב מאת ייל (האוניברסיטה) כיצד להאזין למוסיקה קלאסית.

כל ההרצאות ביוטיוב

מי שמעוניין בקורס שניתן לרכוש בו תעודה, אותו קורס עם אותו מרצה, בקורסרה

בנימה אופטימית זו, חג שבועות שממח ותחילת קיץ מרהיב