מדבר אל הקיר

15 שנה…

כבר 15 שנה שהי' העובדת סוציאלית שלי מלווה אותי – הייתה בינינו כימיה טובה מהרגע הראשון…

לפניה הייתה תקופה קצרה של עובדת סוציאלית שהבטיחה לנו שהיא תלווה אותנו הרבה זמן ואז ישר עזבה בשביל איזה ג'וב טוב וקידום במשכורת ובעבודה – בכלל לא היה לה אכפת מאיתנו הדיירים של הדיור המוגן שלה…

עם הי' זה אחרת – לה באמת אכפת ממני אחרת לא הייתה מלווה אותי כול כך הרבה זמן – היא אמרה לי שרק אני ועוד כמה דיירים היא רוצה ללוות כול עוד תמשיך בעבודה ויהיה אפשרי -

זה לא אופייני לעובדת סוציאלית ללוות משתקם/מתמודד כול כך הרבה שנים במשך תקופה כול כך ארוכה – בדרך כלל עובדות סוציאליות מתחלפות כול שלוש ארבע חמש שנים -

הי' תמיד מזכירה לי כול פעם שאני בא אליה ומספר כמה אני מרגיש כישלון ושלא עשיתי עם החיים שלי כלום – היא תמיד באה ומזכירה לי שזה לא נכון – שעברתי הרבה והתמודדתי והשתקמתי ואני ממשיך עוד ועוד לעשות דברים שרק לפני 10 או 15 שנה נראו כמו חלום רחוק – שאני כיום במקום טוב יותר ושאני חזק יותר ועצמאי יותר ומתמודד יותר טוב – שאני כול הזמן מתפתח ומתקדם ועושה תמיד מה שאני יכול עם מה שיש לי – היא גם מזכירה לי שכבר 15 שנה לא הגעתי לאישפוז שזה גם סוג של נס…

דיירים אחרים שהיא מלווה מתאשפזים כול שנה שנתיים שלוש – דיירים אחרים שלה – לא רוצים לעשות כלום עם עצמם גם בקושי להשתקם – ואילו אני כבר 15 שנה ללא אישפוז ועוסק בשלל תחביבים – כתיבה יוצרת – גיטרה – תיכנות – וכולי