|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
ינואר 2025
שלום
לכם… עברו כבר חודשיים מאז נובמבר החורף
הגיע ואני עדיין בדיור המוגן שלי שורד
וממשיך במסע שלי להשתקם… לא אכנס יותר
מדי לפרטים – אני מדי פעם הולך למועדון
חברתי של ניפגעי נפש אני מבשל ומנקה עם
המדריכה השיקומית אני מנהל שיחות קבועות
עם העובד הסוציאלי ואני רואה מטפל
לפסיכותרפיה פעם בשבוע והעיקר אני לא
מעשן יותר בחדר שלי ולא עובד יותר על
החוקים :|
אני
עדיין לומד מחשבים ותיכנות בזמני הפנוי
לפי מה שמתחשק עכשיו למשל אני כותב על
מעבד התמלילים libreoffice
שבכלל
רץ בתוך מערכת הפעלה FreeBSD
שרצה
במכונה ווירטואלית VM
virtualbox 7 על
המערכת ההפעלה העיקרית שלי חלונות 11
(windows 11 home) תמיד
הייתי סקרן לגבי מערכת ההפעלה BSD
מערכת
ההפעלה מבוססת UNIX
אז
הגשמתי חלום או משאלה והאמת זה דומה
ללינוקס רק שזה לא לינוקס ומה שהסב לי
הרבה הנאה זה לתכנת עליה ב שפת C
עם
cc
– c compiler המקורי
של UNIX
מסתבר
שמהרבה בחינות BSD
לא
נופלת מ לינוקס וגם היא חינמתית כמו
לינוקס…
החודש
הזה יש לי יומולדת 48
ובשבילי
זה סתם יום לא רוצה כלום לא מתנות ולא כלום
ואני גם לא מאחל שומדבר לעצמי…
יש
לנו שותף שעוזב בסוף החודש כלומר אמרו לו
שעליו לעזוב עד סוף החודש הזה אז בשלושה
החודשים האחרונים הוא מחפש דירות או
יחידות דיור להשכרה הוא עובד בעבודה בשוק
החופשי כעובד ניקיון בקניון הוא בן 50
פלוס
ואין לו משפחה או למי לפנות ולי עצוב עליו
הוא היה פה 10
שנים
בדיור המוגן ועכשיו הוא יוצא לשום מקום
בשביל שומדבר הוא ישכור איזה חור קטן
ויצטרך לעבוד כמו חמור עד היום האחרון
שלו כדי שיוכל לגור שם ולא יזרק לרחוב הוא
מנסה לשחק אותה שהוא זה שרוצה לעזוב
כשלמעשה זורקים אותו מפה מכריחים אותו
לעזוב אף אחד לא מחכה לו בשומקום "לך
תדע איפה אני אהיה עוד שנה שנתיים… אולי
אני אמות"
הוא
אומר לי חצי בצחוק חצי בעצב "אולי
אני אגור ברחוב"
ומיד
מוסיף "החיים
חזקים יותר מהכול האנשים הם אלה שחלשים"
-
עצוב
לי עליו ואני חושב שהצוות עושה טעות וגם
אני יודע שגורלי היה יכול להיות דומה לשלו
ורק במזל גדול נתנו לי הזדמנות אחת אחרי
אחרונה להישאר פה ולהוכיח את עצמי…
את
העצבים שלי אני שומר לשיחות הפסיכותרפיה
ולצוות אני משתדל לשתף פעולה עם הציפיות
שלהם ממני אנא ערף וככה עוברים להם הימים
והשנים רצות...
|
נכתב על ידי
קסיוס456
,
8/1/2025 20:17
בקטגוריות דיור מוגן, הגיגים, התחלה חדשה, שיקום, תיכנות, מחשבים, תיכנות, שיקום, יומן, הגיגים, דיור מוגן, התחלה חדשה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
ינואר 2025
שלום
לכם… עברו כבר חודשיים מאז נובמבר החורף
הגיע ואני עדיין בדיור המוגן שלי שורד
וממשיך במסע שלי להשתקם… לא אכנס יותר
מדי לפרטים – אני מדי פעם הולך למועדון
חברתי של ניפגעי נפש אני מבשל ומנקה עם
המדריכה השיקומית אני מנהל שיחות קבועות
עם העובד הסוציאלי ואני רואה מטפל
לפסיכותרפיה פעם בשבוע והעיקר אני לא
מעשן יותר בחדר שלי ולא עובד יותר על
החוקים :|
אני
עדיין לומד מחשבים ותיכנות בזמני הפנוי
לפי מה שמתחשק עכשיו למשל אני כותב על
מעבד התמלילים libreoffice
שבכלל
רץ בתוך מערכת הפעלה FreeBSD
שרצה
במכונה ווירטואלית VM
virtualbox 7 על
המערכת ההפעלה העיקרית שלי חלונות 11
(windows 11 home) תמיד
הייתי סקרן לגבי מערכת ההפעלה BSD
מערכת
ההפעלה מבוססת UNIX
אז
הגשמתי חלום או משאלה והאמת זה דומה
ללינוקס רק שזה לא לינוקס ומה שהסב לי
הרבה הנאה זה לתכנת עליה ב שפת C
עם
cc
– c compiler המקורי
של UNIX
מסתבר
שמהרבה בחינות BSD
לא
נופלת מ לינוקס וגם היא חינמתית כמו
לינוקס…
החודש
הזה יש לי יומולדת 48
ובשבילי
זה סתם יום לא רוצה כלום לא מתנות ולא כלום
ואני גם לא מאחל שומדבר לעצמי…
יש
לנו שותף שעוזב בסוף החודש כלומר אמרו לו
שעליו לעזוב עד סוף החודש הזה אז בשלושה
החודשים האחרונים הוא מחפש דירות או
יחידות דיור להשכרה הוא עובד בעבודה בשוק
החופשי כעובד ניקיון בקניון הוא בן 50
פלוס
ואין לו משפחה או למי לפנות ולי עצוב עליו
הוא היה פה 10
שנים
בדיור המוגן ועכשיו הוא יוצא לשום מקום
בשביל שומדבר הוא ישכור איזה חור קטן
ויצטרך לעבוד כמו חמור עד היום האחרון
שלו כדי שיוכל לגור שם ולא יזרק לרחוב הוא
מנסה לשחק אותה שהוא זה שרוצה לעזוב
כשלמעשה זורקים אותו מפה מכריחים אותו
לעזוב אף אחד לא מחכה לו בשומקום "לך
תדע איפה אני אהיה עוד שנה שנתיים… אולי
אני אמות"
הוא
אומר לי חצי בצחוק חצי בעצב "אולי
אני אגור ברחוב"
ומיד
מוסיף "החיים
חזקים יותר מהכול האנשים הם אלה שחלשים"
-
עצוב
לי עליו ואני חושב שהצוות עושה טעות וגם
אני יודע שגורלי היה יכול להיות דומה לשלו
ורק במזל גדול נתנו לי הזדמנות אחת אחרי
אחרונה להישאר פה ולהוכיח את עצמי…
את
העצבים שלי אני שומר לשיחות הפסיכותרפיה
ולצוות אני משתדל לשתף פעולה עם הציפיות
שלהם ממני אנא ערף וככה עוברים להם הימים
והשנים רצות...
|
נכתב על ידי
קסיוס456
,
8/1/2025 20:17
בקטגוריות דיור מוגן, הגיגים, התחלה חדשה, שיקום, תיכנות, מחשבים, תיכנות, שיקום, יומן, הגיגים, דיור מוגן, התחלה חדשה
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
מה זה שיקום עבורכם?
מה זה שיקום עבורכם?
מה זה שיקום בשבילך? מה זה שיקום בשבילי? אני נמצא במסגרת דיור מוגן כבר 20 שנה, בליווי של עמותה שמלווה אותי כל התקופה הזו. במהלך השנים הללו, עברתי בין מספר דירות דיור מוגן וגם חייתי חמש שנים בדירה עצמאית. רוב הזמן הזה הייתי בדיור מוגן, אך לא באמת דיברו איתנו על שיקום. היו כל הזמן בעיות בדירות, דברים לא טובים ושותפים שעברו על החוקים. היו מקרים של חירום, שותפים שלא הרגישו טוב, שותפים שנכנסו להתקפים או השתמשו בסמים, התמכרויות להימורים, יחסים לא טובים בין השותפים, אלימות מילולית, סחיטת כספים, גניבה של כסף, אוכל ומסמכים. אני סבלתי הרבה בשנים האלה בדיור המוגן.
נשארתי בדיור מוגן כי היה לי שם מישהו שתמך בי. שותף מבוגר שעזר לי, עודד אותי ותמך בי. הוא עצמו עבר חיים קשים והיחסים שלו עם המשפחה שלו היו מאוד לא טובים. היינו מקשיבים יחד לרדיו, במיוחד למוזיקה טובה כמו ג'אז ובלוז משנות השישים, השבעים והשמונים. לשמוע מוזיקה ולדבר איתו עזר לי לשמור על שפיותי.
יכולתי לעזוב את הדיור המוגן לפני שנים רבות ולעבור לדירה עצמאית, אך נשארתי כי היה לי את החבר שלי שתמך בי ואני תמכתי בו בחזרה. בסופו של דבר, הוא נהיה מבוגר וחולה ולא יכול היה להקשיב לי במשך שעות. הוא רצה את השקט שלו, את השלווה שלו ואת המנוחה שלו. אז עזבתי את הדיור המוגן ועברתי לדיור מוגן אחר.
בדיור המוגן החדש היו בעיות של שימוש בסמים ואלכוהול. פחדתי מהשותף שהיה אגרסיבי ותוקפני. בסופו של דבר, החלטתי שאני רוצה להיות עצמאי ועברתי לגור בדירה שכורה בעזרת ההורים שלי, אבל זה לא היה מפני שעברתי שיקום והייתי מוכן לחיים עצמאיים. לא הייתי עצמאי באמת. במשך 15-17 שנה הייתי בדיור מוגן ולא עברתי שיקום אמיתי. עברתי תחזוקה נפשית, להיות באותו מקום ולא להשתקם.
בסופו של דבר, חזרתי לדיור מוגן. הפעם, בדיור מוגן שבו מדברים איתי על שיקום אמיתי. מדברים איתי על לעשות שינויים בחיים שלי, לבשל, לקנות אוכל, לדאוג לעצמי, לשמור על ניקיון הדירה והחדר, לשמור על היגיינה, לקנות בגדים ונעליים, ללכת למועדון החברתי של העמותה בעיר ולעבור שינוי אמיתי. העובד הסוציאלי שלי מאמין שתוך כמה שנים אהיה מוכן לעבור לדירה עצמאית ולחיות בכוחות עצמי.
הדרך לשיקום אמיתי מתחילה בצעדים קטנים. בתחילה, לומדים לעסוק בניקיון, כמו לקנות מצרכים ולבשל ארוחה טובה. עם הזמן, מבינים שצריך לדאוג למאוורר בקיץ ולתנור חימום קטן בחורף. החשוב ביותר הוא לכבד את החוקים של הדירה: לא לעשן בתוך הדירה או החדר, אלא רק בחוץ. לא ליצור בעיות, לא להפעיל את החשמל במידת הצורך, ולהימנע מריבים עם אנשים. יש לכבד את האחרים, להסתדר איתם, לדעת לחיות עם אנשים אחרים בדירה משותפת.
הדברים מתחילים פשוטים, כמו ללכת למרכז העיר עם חבר, אם יש לך כזה, או עם שותף חדש לדירה. אפשר ללכת לספרייה הציבורית לקרוא ספרים או לשבת בבית קפה ולשתות משהו. האתגר האמיתי הוא לצאת מהבית, לצאת מאזור הנוחות שלך ולעשות דברים שלא עשית במשך שנים. לפעמים הצוות יתמוך וילווה אותך בתחילת הדרך.
בסופו של דבר, עליך להגיע למצב שבו אתה עושה בדיקות דם לבד, קובע תורים לרופא והולך לבד, מתמודד עם הפחדים שלך ויוצא מהחדר. השיקום כולל גם הליכה למועדון החברתי, פגישה עם אנשים חדשים, והשתתפות בפעילויות חברתיות. חשוב לדעת להיות בקשרים טובים עם אנשים שגורמים לך להרגיש טוב וגם להם להרגיש טוב. יצירת קשרים חברתיים היא חלק מהשיקום.
לגבי תעסוקה, יש מרכזי שיקום, מפעלים מוגנים ומועדונים תעסוקתיים. העבודה על עצמך כוללת בחירת מה שמתאים לך ולנסות ללכת לשם. תחילת השיקום מתחילה בצעדים קטנים. אפשר להיתקע באמצע, ללכת אחורה, ואז קדימה ושוב אחורה. אבל כל עוד לא נשארים תקועים במקום, המטרה היא ללכת קדימה.
המטרה שלי היא שבעוד מספר שנים, אוכל לשכור דירה לבד ולחיות טוב עם חברים, תעסוקה, חברה ומועדון חברתי. לתחזק את הדירה, לשמור על ניקיון, לבשל ארוחות ולהנות מחיים ראויים. השאיפה הזו יותר גדולה מכל תחביב או עיסוק אחר. הצלחה תהיה לחיות בכוחות עצמי וליהנות מהחיים.
כבר התחלתי לעשות צעדים לשיפור התפקוד שלי, להעיז לעשות דברים שבעבר לא העזתי, וזו התקווה שלי – להגיע למצב שבו אני עצמאי ומסוגל להתמודד עם החיים.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
