שלום אני חזרתי קצת לכתוב פה אחרי שלמעלה משנה פלוס (נידמה לי כשנה לפחות) לא יכולתי להתחבר לישרא-בלוג משום מה... (האתר הופיע כחסום - מישהו יודע על זה משהו?)
מה חדש אצלי? ובכן הסיפור של לשכור דירה ולגור בדיור עצמאי / לוויין ניגמר - אני בקרוב מאוד חוזר לגור בדיור מוגן לניפגעי נפש - זה בת'כלס מה שאני רגיל אליו - רוב חיי חייתי במסגרת הזו האפיזודה הזו של לגור בדירה לבדי הייתה זמנית ככול הניראה 
מה שהיה פה הכי קשה לי בכול השנים שגרתי פה (חמש שנים) הייתה הבדידות הממארת בדידות כרונית אקוטית - מה לא ניסיתי לעשות בשביל למלא אותה במשהו - תיכנות בבייסיק צאטים למיניהם כתיבה יוצרת ניסיונות נפל ללמוד לנגן בגיטרה מוזיקה וכוליי - אבל בסופו של דבר הכול ללא תכלית...
בכול אופן זה סגור וגמור בעוד כחודש לערך אני אהיה שם בחדר שלי בדירת דיור מוגן עם שותפים ניפגעי נפש ועובדת שיקום ועובד סוציאלי - מדירה קטנה אני אעבור לחדר קטן ואצטרך (כבר התחלתי) להיפטר מכול מה שלא אוכל לקחת - הרבה דברים למסור או לאפסן או פשוט ליזרוק... את האמת זה קשה - ומרגיש כמו מכירת חיסול של החיים שלי פה - אני אוכל לקחת איתי רק את הדברים ההכרחיים והבסיסיים ביותר וזהו - את המחשב ציוד למחשב שולחן מחשב כיסא מחשב מסמכים אישיים ודברים אישיים תרופות כלי מיטה ומצעים בגדים וגם את הכוננית סיפרייה ואת אוסף ספרי השירה שלי ואולי עוד כמה קישקושים וזהו... כול היתר למסור לאפסן או ליזרוק 
אני אצטרך לחכות כחודש חודשיים עד שאוכל להתחבר לספק אינטרנט שלי כניראה ועד אז אגלוש משם מהטלפון
בגדול כשאני חושב על זה... מה שאמרו לי "אל תעזוב את הדיור המוגן שום דבר טוב לא מצפה לך שם בחוץ" היה צודק במאה אחוז אבל אני רציתי לנסות עד שהבדידות שברה אותי וההורים והמשפחה כבר לא יכולים לסחוב אותי על הגב יותר
אני חוזר לדיור מוגן לניפגעי נפש יהיו לי שותפים שימררו לי את חיים וצוות קשוח וחוקים וסדר יום ומשטר - אבל לפחות לא אהיה לבדי -
מבחינתי האושר לא קיים זה פיקציה מיתוס אגדה שקר - ואין לי בית בעולם - הבית שלי הוא ביסורים ובסבל ובבדידות...
מבחינתי גם אין אנשים טובים - זה פשוט כול אחד והדעות הקדומות שלו והאגו שלו והגיזענות שלו והשנאה שלו והסטיגמות שלו והשנאת חינם שלו בלב - הם מסתכלים עליי ורואים מה? חיה? חיה לא אנושית? חיה משוגעת? פראייר שאפשר לרמות ולדפוק? - "עזבו אותו הוא דפוק" כמו שאמרו עליי כולם תמיד בבית ספר ובשכונה ובכול מקום - ומי שחלש ו/או טיפש ולא יכול להגן על עצמו - יאכל אותה ויסבול - זה לא אני קבעתי זה המציאות קבעה ועם המציאות אתה לא יכול להתווכח ולא לשנות - אתה לא יכול לשנות גורל ומזל וחוקים שמישהו קבע עוד לפני שנולדת...
אני חושב על כול אלה שלמדו איתי בתיכון וכיום מנהלים את עינייני היקום ואילו אני נישארתי תלוש וחלש ונכה וחולה וקטן ועלוב ובודד - אני פתטי כי אני כותב פה בבלוג בישראבלוג כמו מישהו שנישאר תקוע על ספינה טובעת כשכולם כבר נטשו וגם אתם עם התגובות שלכם שבטח יהיו "מה אתה בוכה? שוב פעם אתה עם ה"אכלו לי שתו לי" שלך?"
למי שאני כותב פה ובשביל מי? בשביל קוראים? בשביל פופולריות? בשביל מי? בשביל מה? לעזאזל?
who gives a shit?
ברגע שאנשים יודעים שאתה ניפגע נפש אף אחד לא רוצה שום קשר איתך וכולם מבטלים אותך ומפלים אותך ובשבילהם אתה חיה מטונפת ומשוגעת (שמישהו יקרא למשטרה! יש פה משוגע מסריח!)
פאק איט אני לא צריך את זה ת'אמת אני לא צריך 70 אחוז מכול מה שאני עושה או שיש לי
הייתי יכול להיות הומלס ברחובות שאף אחד לא שם עליו ולפי דעתי ככה כולם רוצים אותי או מעדיפים אותי להיות הומלס או כלוא בצינוק בבית כלא או במחלקה / מוסד סגור פסיכיאטריים - ככה כולם היו רוצים / מעדיפים שאהיה... לטאטא אותי מתחת לשטיח ולא לראות אותי ולא לשמוע אותי ולא לקרוא אותי... אז כנראה שלחזור לדיור מוגן זה הדבר הנכון לעשות...
אני לא אתגעגע לדירה הקטנה והבודדה הזו ואני לא הולך לשום מקום טוב אני המקום שאני שייך אליו זה הסבל ולסבול - לחטוף מכות והשפלות ולסבול מנידוי וחרם ואפלייה abuse לאכול אותה מכול הכיוונים זה כול החיים שלי ואני לא מכיר משהו אחר...
ישראבלוג חסום ישראבלוג פתוח ישראבלוג פרוץ ישראבלוג מאובטח בלה בלה בלה אפילו ישראבלוג לא סובל את האף שלי אני לא בא לו טוב בעיניים אני משוגע מסריח -
מה שמצחיק זה שישראבלוג הוא כמו הטיטאניק כול המקובלים והמגניבים כבר עשו את הסיבוב שלהם עליו ונטשו את הספינה אז מי נישאר? השרוטים והדפוקים והדחויים ואלה שאין להם חיים נישארו לכתוב ולהתפרק בלייב באיזה ריאליטי פריק שואו למרות שכיום כבר כולם עושים את זה בפייסבוק...
זה כנראה הפוסט האחרון שלי לפחות לתקופה הקרובה - הראש לי יהיה עסוק במעבר לדיור מוגן ולתקופה מסויימת לא יהיה לי אינטרנט אפילו וגם כשאני אהיה שם... למי יהיה זמן או ראש לפוסטים בבלוג פתטי....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
