מכירים את זה שאתם הולכים לקבל בשורה רעה? מכירים את התחושה של הבטן מתהפכת לפני, כי אתם יודעים שמשהו לא טוב קורה?

כשההורים שלי התקשרו אלי בשיחת וידאו, ואז הבינו שאני אצל חברה ואמרו לי תדברי איתנו כשאת יוצאת. הרגשתי את זה. הרגשתי מוזר. ישר נזכרתי בבדיקה שאמא שלי עשתה... היא הרגישה גושים בחזה והלכה לבדוק, שלחו אותה לביופסיה אבל הרופאה אמרה לה שרוב הסיכויים שזה כלום. והנה חזרו הבדיקות, אמא שלי הגיעה לבד לרופאה שאננה שהיא הולכת לקבל ממנה פתק שהכל תקין ויאללה ביי.

אבל לא. סרטן. ניתוח להוצאת הגידול וכימו. ושיהיה יום נעים מה שנקרא.

כרעם ביום בהיר, אמא שלי גילתה שהיא חולת סרטן. האישה הכי בריאה שאני מכירה. לא שותה, לא מעשנת, צמחונית שעושה ספורט באופן קבוע. ואני? אני הפכתי לבת של חולה ב"מחלה" הארורה.

אז נכון גילוי מוקדם ושיט בסגנון, אבל אין דרך ליפות וחצי הכוס המלאה כבר לא כל כך מלאה. הקושי שהמחלה מביאה איתה יגיע. בין אם זה גילוי מוקדם או לא, הכימו יקרה. התופעות לוואי, החולשה, ההקאות, נשירת שיער וכו...

ואני? אני בסך הכל ילדה שרוצה שאמא שלה תהיה בריאה. אני בסך הכל ילדה שאם היא הייתה יכולה היא הייתה לוקחת על עצמה הכל כדי שאמא שלה לא תסבול. אני בסך הכל ילדה שנמאס לה לאכול חרא מהיקום הזה. ואולי זה אגואיסטי אבל למה לא יכול להיות לי טוב.

למה כשטיפה משתפר אז הכל מתחרבן. שוב.

אני מרגישה כמו גופה מהלכת. לא זוכרת מתי אכלתי כמו שצריך, תפקדתי כמו שצריך. אני פשוט שבורה נפשית וכל פעם שאני מצליחה להחזיר את עצמי טיפה למוטב עוד משהו קורה.

והחלק הקשה הוא שאני יודעת שאני לבד. לאחיות שלי יש למי לבכות בלילה ומי שיחבק אותם. ואני לבד. לא יודעת אפילו למי לפרוק ולא רוצה לעשות למשפחה שלי רע. לא רוצה שיראו אותי חלשה, אבל האמת שאני לא מסוגלת להרים את הראש ואני פשוט לא מסוגלת להפסיק לבכות.

מי ייתן ועוד חצי שנה אני אכתוב שהכל השתבש אבל לטובה, שכולנו בריאים ושמחים ומאוחדים. מי ייתן ואני אצליח להיות מאושרת, ומוקפת באנשים מאושרים ובריאים.

אמא שלי מלכה, חזקה, אישה עצמאית ועוצמתית ואני סומכת עלייה שהיא תצלח את זה בגבורה. ואני אנסה לעשות הכל שהיא תצליח לעשות את זה בדרך הכי קלה שניתן.

אמא שלי, אני אוהבת אותך ואת הדבר הכי יקר לי בחיים. גם אם אני לא אומרת את זה ביום יום.

בבקשה תרימו את הטלפון שלכם ותתקשרו/ תסמסו להורים שלכם שאתם אוהבים אותם. שום דבר פה לא מובן מאליו.