עד העונג הבא.

26.8.08

נסעתי, טילתי, עברתי, קניתי, פחדתי, עבדתי, בכיתי, צחקתי, דיברתי, הרגשתי, כתבתי וכתבתי, שמעתי, הפסדתי, אכלתי, ראיתי, בישלתי, ניקיתי, התאחזבתי, חליתי, התרגלתי, ישנתי, שתיתי, הבראתי, צילמתי, סחבתי, עזרתי, כעסתי, הקשבתי, הרווחתי, נרגעתי, חלמתי, דמיינתי, עיצבתי, קראתי, למדתי, שמחתי, חייגתי, ביזבזתי, רקדתי, התנשקתי, התגעגעתי, שכבתי, נגעלתי, התלהבתי, נסעתי, כיבסתי, התרגשתי, התעלתי, אהבתי, צבעתי, התאפרתי, סידרתי, קיפלתי, ויתרתי, שברתי, הדבקתי, ציירתי, שלחתי, השקעתי, נשבעתי, התקלחתי, נרטבתי, קרעתי, פיתחתי, צפיתי, גדלתי, ניצחתי, השתנתי, התבוננתי, שקעתי, עליתי, השתכרתי, החזקתי, שנאתי, התווכחתי, חששתי, אהבתי, נהנתי, השתזפתי, צדקתי, התלכלכתי, מיליתי, הוצאתי, השבעתי, נרדמתי, הרבצתי, דיממתי, הסתבכתי, נרגעתי, התעצבנתי, קיפלתי, ניגנתי, ריכלתי, שתקתי, צעקתי, צרחתי, הוצאתי, הסתדרתי, חיממתי, הורדתי, כאבתי, וסבלתי.. את כל זה ועוד עשיתי, אבל הכי כואב שגם ציפיתי, רציתי, קיוותי, חשבתי, תיכננתי, חיכיתי, שמרתי, והרגשתי באמת הרגשתי וכמו תמיד טעיתי.

כל הפעמים שאני נוסעת לשם אני בדרך הלוך מלאת חששות, מלאת פחדים והתרגשות, מחכה לבלתי צפוי כי מה שיהיה יהיה לא?! ואף פעם לא יודעת לאן אני הולכת תמיד ציפתי למשהו וחשבתי שיקרה משהו כמובן כמו תמיד כשזה מגיע אליי אני טועה בדברים כאלו על אופן קבוע, לא יודעת ללמוד מטעויות, מגיעה כרגיל מצפה, מחכה, מנסה, לא מצליחה,מתאכזבת, מתבאסת, מתעצבנת, ואז חוזרת הביתה בדרך חזור הכל כל כך הפוך מהדרך הלוך, אני מלאת שנאה במקום התרגשות, כעס במקום פחדים, אכזבה מעצמי ואחרים במקום חששות, יודעת בידיוק מה הולך להיות ובוכה על זה, בוכה על מה שקרה על עצמי על הכל ואז באופן מוזר גוזרת את השיער בבית אחרי שהתבאסתי על כל הכסף שהוצאתי לנסיעות, אז הפעם לא בוכה, אלא מקבלת, היה לי זמן לחשוב, לבכות.. כבר הרבה זמן לא בכיתי, לא יוצא.. אבל אולי אני צריכה להפסיק לנסוע לשם!? או פשוט לבוא בלי כלום בלב ורק להתמרמר על ילדים רעשנים ברכבת...

אז עד הפעם הבאה.