רוקדת עם מילים

ואני אומרת, למה לא להגדיל ראש?

שמישהו כבר ישכח את התינוק שלו נעול ברכב המחניק, בחום הגדול,

ביחד עם כלב אמסטאף וירשום על זה פטנט.

מצטערת, זה היה חייב לצאת ממני, ככה או אחרת.

רשלנים ומטומטמים, נמאסתם!

היום הוא היום הארוך בשנה. עד לפני שעה בערך לא חדלתי להתפלל שהוא יסתיים כבר, אבל בינתיים השתנה הכיוון של הרוח ואני מאושרת על אריכותו וגם על עוד כמה דברים, שכן ידוע שהאורך, כשהוא מגיע לבדו, איננו פקטור מכריע.

אם חשבתם שתשתמטו מפוסט עמוס הגיגים נפתלים, בלתי ברורים, מוכי סבל ויגון, השזורים בניים דרופינג כיד המלך, אך בטוב טעם, אז טעיתם (או בדיאלקט הוורשאי: אם אני סובלת, אז שכולם יסבלו). הנ"ל יגיע ויעלה על שולחני בקרוב ובמהרה. אל תחמיצו! ולעת עתה, סולסטיס שמח לכל יקירי ויקירותיי.

הודעה לקוראים ולכותבים: כנס הדמויות הבדויות הבדויות יוצא לדרך

מי שרוצה להשתתף, מוזמן לבחור דמות בדויה או סמי-בדויה מאלו המפזזות מסביבנו כמו פיות על פטריות הזיה, להמחיז הגיג שמחקה את סגנון כתיבתה ולשולחו אלי לדוא"ל. הפוסטים יפורסמו תחת השם של הדמות הבדויה הבדויה שסגנון הכתיבה משויך אליה. השאר מוזמנים לנחש את זהות הדמות הבדויה האמיתית שעומדת מאחורי היצירה. נשמע מסובך? תאמינו לי, לנו זה עולה יותר (אני לא מאמינה שאני מכוננת פרויקט שיתופי. אני? פרויקט שיתופי?! סוף העולם קרב ובא כפי הנראה). אז יאללה שנסו מקלדת ומותניים ונראה אותכם בלוגרים.