תחת שמיים זרים
...והדרך עודנה נפקחת לאורך... |
| 12/2008
מים.
בלילה חלמתי על מים.
הסתובבתי בבית שלנו, בשמורה, והרצפה היתה מכוסה מים. חדרים חדשים שלא הכרתי נפתחו, ודרכם צעדתי לתוך חדרי שרותים זרים, חסרים פרזים, פצעים פעורים בקירותיהם ממלאים את הדירה מים, ולאיטה היא מוצפת.
בסלון מצאתי את האישה החדשה של ג'ון, מצחצחת את כל הברזים. "רציתי להפתיע אותכם" היא אמרה, ברקע הקול שלה המילים מתנגנות אחורה. "למה לא סגרת את הברז הראשי של המים, אז..?" שאלתי, קצת מעוצבן, והיא משכה בכתפיה והמשיכה להבריק את ערמת הברזים האימתנית. צלחתי את החדרים הזרים, המעוותים, והגעתי אל השירותים, שם מצאתי את ברז המים הראשי, וסגרתי אותו. חזרתי לחדר שלי, והכל צף. ספרים, בגדים, המזרון. מישהי, אני לא זוכר מי, עזרה לי לסדר, והרימה וורד אדום יבש, ארך גבעול, שאליו מוצמד פתק קטן עם הכיתוב "אהובי".
הרגשתי כאילו ננעצה לי חנית בחזה, שלוש מטרים של כאב חוצים אותי. הצלחתי למלמל משהו על "מים" ו"להיזהר", ואז התעוררתי. חורבן, כאב, ואובדן הציפו אותי לרגע, ואז עשיתי מה שאני עושה כל יום, והתמודדתי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
